שופט בית משפט השלום בנוף הגליל,
דורון פורת, ביטל (6.5.25) מגבלות שהטילה המשטרה על צבי שורצמן, אשר מחה נגד השר
עמיחי שיקלי. פורת קובע, כי מדובר בחריגה מסמכות ובפגיעה בלתי מוצדקת ב
חופש הביטוי וחופש התנועה של שורצמן.
שורצמן הציב על עגלה הרתומה לטרקטורון שלו שלט מחאה, בו ייחס לשיקלי הפקרה של החטופים, במרכז היישוב גבעת אלה בו הוא מתגורר. המשטרה טענה שהוא הטריד את ילדיו של שיקלי בבית הספר בו הם לומדים, אך פורת קובע שאין לכך יסוד: הוא לא נכנס לבית הספר, אלא התייצב בתחנת ההסעה שביציאה מהיישוב. "כל פעולתו התמצתה בעמידה במקום ציבורי תוך הצגת שלט מחאה - ביטוי מובהק לחופש הביטוי וההפגנה", אומר פורת.
פורת מדגיש: "הצרת מרחב המחאה או ההפגנה מעבר לנדרש משמעותה פגיעה במהותה של הדמוקרטיה. יש מרחב המחאה מוגבל ומצומצם באשר להפגנה או למחאה מול ביתו של איש ציבור. מדובר בהתנגשות בין הזכות לפרטיות של איש הציבור ובאי ביתו לבין הזכות למחאה והפגנה. כאן המקום גם לעשות הבחנה בין הפגנה רבת משתתפים הכוללת השמעת סיסמאות לבין מחאה שקטה בשטח ציבורי. ברור כי מפני מחאה שקטה יש לדחות את הזכות לפרטיות של איש הציבור, נוכח הפגיעה המצומצמת בה.
"ככל שרמת הבכירות של איש הציבור עולה, בדרג הפוליטי, כך יש להפחית בתנאי ההגבלה המוטלים על המוחים או המפגינים... בית המשפט קובע כי לכל אדם בישראל נתונה זכות חוקתית לקיום הפגנה ובדרך זו לבטא את מחאתו כנגד מהלך כזה או אחר של השלטון. לא ניתן למנוע הפגנה או אסיפה בשל כך שדעות המפגינים אינן נראות למפקד המשטרה, וזכות הביטוי כזכות יסוד היא בעלת מעמד חוקתי".
עוד קובע פורת, כי ההגבלה בטלה משום שנקבעה בה הרחקה ל-30 יום - כפליים מהתקופה המירבית הקבועה בחוק. הוא גם ביטל את כתב הערבות בסך 2,000 שקל עליו נדרש שורצמן לחתום, משום שנפלו בו פגמים רבים: הוא מפנה לסעיפים שאינם קיימים בחוק הגנת הפרטיות, המשטרה מייחסת לו שיבוש מהלכי משפט למרות שלא הועמד לדין, המשטרה ייחסה לו ללא בסיס סיכון למדינה.
נציג המשטרה טען שמדובר בטופס סטנדרטי ולכן נפלו בו פגמים. פורת מגיב: "גם מקום שבו יש כתב ערובה היוצא מהמדפסת המשטרתית, ראוי כי ייעשו השינויים וההתאמות הנדרשות. כתב הערובה הוא כשטר התחייבות ועליו להיות מדויק". הוא הורה להעביר את הפרוטוקול וההחלטה למפקד המחוז הצפוני של המשטרה, ניצב מאיר אליהו.