בדיון שהתקיים (יום ד', 7.5.25) בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, נחשף כי מאז 2012 גדל פי עשרה מספר הנשים המתגייסות לתפקידי לחימה בצה"ל. מהנתונים שהוצגו עלה כי כיום 58% מהתפקידים במערך הלחימה פתוחים בפני נשים, והן מהוות 20% ממערך המילואים. יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר בפתח הדיון: "הדיון הזה הוא לא על עצם גיוס נשים. אחרי ה־7 באוקטובר אין ספק באשר לתרומתן ללחימה. איש לא יכול לשלול מנשים את הזכות לשרת כלוחמות. החברה הישראלית יודעת להעריך את השירות של כולם". רס"ן ספיר ברבי, רמ"ד מקורות ולחימה בצה"ל, הציגה נתונים לפיהם שיעור הנשים במערך הלחימה עלה מ־7% בשנת 2015 ל־20% ב־2024. גם במערך המילואים חלה עלייה דרמטית: אם בלחמת לבנון השנייה רק 3% מהמילואימניקים היו נשים, הרי שבמבצע "חרבות ברזל" המספר זינק ל־20%. עוד הוסיפה כי "90% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, מלבד תפקידים מגדריים מסוימים או תפקידי לחימה מתמרנים שדורשים כושר קרבי גבוה במיוחד. אין פערים משמעותיים בשיעורי הנשירה בין גברים לנשים". במהלך הדיון התפתחו חילוקי דעות. ח"כ לימור סון הר מלך טענה כי "הצבא הוא לא מקום לבנות דתיות", ואילו ח"כ שרון ניר אמרה כי "יש מוטיבציה מתפרצת לשירות נשים - זו מגמה שלא ניתן לעצור". ח"כ מרב מיכאלי תקפה את צה"ל בטענה כי "הוא מצפצף על החוק וממשיך להפלות נשים". ח"כ מתן כהנא הציג עמדה זהירה: "שוויון הוא ערך חשוב, אך הוא לא עומד מעל כשירות מבצעית". הרב אוהד טהר לב סיפר כי עד לאחרונה התנגד לשירות קרבי של בנות דתיות, אך שינה את עמדתו לאור דרישתן של צעירות מהציונות הדתית, וסייע בהקמת מחלקת לוחמות ייעודית בנובמבר האחרון. מנגד, עו"ד צפנת נודרמן מהפורום לחירות וכבוד האדם הזהירה מפני ניסוי מסוכן: "יש פערים פיזיולוגיים ברורים, ונשים עלולות לשלם מחיר יקר. זו אידאולוגיה שמוחקת את ההבדלים בין נשים לגברים". יו"ר הוועדה סיכם: "אני גאה בנשים המשרתות שלנו. הן חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם של צה"ל, ואנחנו נמשיך לפעול להבטחת מקומן - לצד שמירה על הצרכים המבצעיים והחברתיים".