המהנדס חנוך צחר הורשע (7.5.25) בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, בעקבות התמוטטות חניון הברזל ברמת החייל בתל אביב. סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, אור ממון, הרשיע את צחר, מתכנן תקרת החניון, ואת חברת מילר-שנבל-צחר בכל העבירות שיוחסו להם. החניון התת-קרקעי התמוטט בספטמבר 2016 ובאסון נהרגו שישה פועלים שעבדו בו: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, מוחמד דואבשה ודניס דיאנצו; 23 בני אדם נוספים נפצעו. ההתמוטטות אירעה כאשר בניית החניון בן 500 המקומות הייתה לקראת סיומה. על התקרה בוצעו באותה עת עבודות פיתוח ופיזור אדמה. גדר המחלוקת בין הצדדים הייתה הסיבות שהובילו להתמוטטות. לפי כתב האישום, החניון התמוטט בשל כשל חדירה. הממצאים בזירת האסון לימדו, כי עמודי המבנה נותרו במרביתם שלמים, חלקם אפילו עומדים, ואילו התקרות ומה שהיה מעליהן חדר את כל העמודים ונערם על הרצפה התחתונה של החניון. התביעה טענה, כי צחר ביצע תכנון לקוי במספר היבטים, לא בחן בזמן אמת את נושא החדירה. לדבריה, צחר צריך היה לצפות את העומסים שהיו על התקרה (ערימת העפר וכלי העבודה) ולתת להם מענה, ואם היה מתכנן את התקרה בהתאם לתקן - אותם עומסים צפויים לא היו גורמים להתמוטטות. לטענת ההגנה, התכנון שביצע צחר היה תקין וראוי, כאשר ההתמוטטות אירעה בשל התנהלות "ביצועית" באתר ועומסים חריגים על התקרה - ערימת אדמה בגובה 2.5 עד 3 מטרים שהוערמה על התקרה וכלי עבודה כבדים שנסעו עליה. לדבריה, לאחר הקריסה התבססה בשיח הציבורי ובתקשורת קונספציה לפיה מדובר בכשל חדירה. אולם, לאחר הגשת כתב האישום, ולאחר שהועברו לסנגוריה סימולציות המחשב שביצעו אנשי הטכניון, התברר שלא היה מדובר בכשל חדירה, או שלכל הספק קיים ספק סביר בשאלה זו. ממון קבע, שתקרת החניון התמוטטה בשל כשל חדירה בהיקף העמוס. הראיות שמלמדות זאת הן רבות וכוללות, בין השאר, ממצאים ייחודיים וקלאסיים שנמצאו בשטח, חישובים המאשרים שהתקרה לא תוכננה לעמוד בכשל חדירה, וחישובים המלמדים על כשל חדירה מובהק שאירע בפועל. ממון אומר על מומחה התביעה, פרופ' יהושע פרוסטיג: התרשמתי כי מדובר בעד מקצועי ביותר, בעל הבנה הנדסית ברמה הגבוהה ביותר. העד השיב לשאלות שנשאל ונתן התייחסות מקיפה והסברים במקומות שנדרשו וכן נותר איתן בחוות דעתו כאשר שאלות הסנגוריה לא הובילו לבקיעים בתזות ההנדסיות המרכזיות והרלוונטיות לסיבות הכשל במקום". העובדה שהעמודים באתר חדרו את התקרות ושתמונת הכשל באתר הייתה ייחודית, עולה מדברים שמסרו עדי תביעה שונים, מממצאים בשטח וכמפורט בחוות דעת התביעה, מוסיף ממון. ממצא ייחודי נוסף שנמצא באתר הוא שבר "קוני" בראש חלק מהעמודים, שמלמד על כשל קלאסי של חדירה. ניתן היה בקלות יחסית לבצע את הבדיקה לחדירה באמצעות תוכנת המחשב שהייתה בידי צחר. בדיקה זו, לו הייתה מתבצעת, הייתה מלמדת על כשל חדירה וכך האסון היה נמנע, מדגיש ממון. ממון הביע צער על צחר בהיבט זה. הוא אומר כי מדובר באדם שאינו צעיר לימים ושמאחוריו היסטוריה מקצועית מפוארת, אך הוא ביצע שורה של טעויות קריטיות ומשמעותיות שהובילו לקיפוח חיי אדם. כמו-כן, בחינתו בדיעבד את הדברים לא הובילה לקבלת אחריות על טעויותיו הרבות, אלא הוא יצר תזות חלופיות שאינן תואמות את המציאות ומסר תשובות מתחמקות, במטרה לחמוק מאחריות. את המדינה מייצגים עוה"ד אור גוטמן, אריאל גטניו ואסף שביט, ואת צחר - עו"ד ינון סרטל.