"קיימת חשיבות ראשונה במעלה כי יינתן פסק דין בסוגיות העקרוניות העומדות בבסיסן של העתירות - ובפרט, בשאלת המסגרת הנורמטיבית החלה על הפסקת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי על-ידי הממשלה, בתוך תקופת כהונתו הקצובה". כך אומרת (7.5.25) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בנוגע לעתירות נגד הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ. גם בר מבקש מבג"ץ לתת פסק דין, בעיקר בנוגע למערכת היחסים בין הדרג המדיני לבין ראש השב"כ. הממשלה וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקשו בשבוע שעבר מבג"ץ למחוק את העתירות נגד הדחתו של בר, לאחר שהוא הודיע על התפטרותו שתיכנס לתוקף ב-15 ביוני. בעתירות הועלו טענות קשות נגד ההחלטה על ההדחה לפני חודש וחצי, כולל לשיקולים זרים מצידו של נתניהו בשל חקירות פרשות המסמכים המסווגים וקטרגייט ולפגמים בקבלת ההחלטה. בר עצמו טען, כי הודח משום שסירב להיות נאמן אישית לנתניהו, קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה ועל-רקע שתי החקירות בלשכת ראש הממשלה. נתניהו טען, כי ההדחה באה בשל אחריותו של בר לכשלים הקשים של השב"כ ב-7 באוקטובר ועל-רקע חוסר אמון בו, וכי החקירות נולדו במטרה למנוע את ההדחה. ההדחה בוטלה בעקבות התפטרותו של בר ונתניהו טען שהעתירות הפכו לתיאורטיות. מיארה אומרת כי הודעת הממשלה על ההדחה (בה כלולים הנימוקים) לא בוטלה וכי האירועים "יצרו שינוי במציאות מעתה ולהבא, ואין בביטול החלק האופרטיבי בהחלטת הממשלה משום 'השבת הגלגל לאחור'". לדבריה, "הותרת מצב הדברים החדש על-כנו, ללא קביעה ברורה של בית המשפט הנכבד ביחס לפגמים בהליך הפסקת הכהונה ולעילה שעמדה בבסיסו, היא בעלת השלכות רוחב שכן היא מחלישה כבר עתה את הערובות המתחייבות כדי שראשי השב"כ הבאים - כמו גם ראשי מערכות הביטחון ונושאי משרה בכירים בשירות הציבורי בכלל הנדרשים להפעלת שיקול דעת עצמאי (לרבות בתחומי אכיפת החוק) - יוכלו לעמוד בלחצים מצד הדרג הפוליטי כנדרש על-פי חוק". מיארה שבה ומונה את הפגמים שנפלו לשיטתה בהדחתו של בר: הטענה לחוסר אמון סובייקטיבי, ללא תשתית עובדתית ומשפטית קונקרטית; אי-היוועצות בוועדת גרוניס למינויים בכירים; פגיעה בזכויות השימוע והטיעון של בר; האפשרות שנתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל החקירות; התעלמות מחוות דעתה של מיארה והסתמכות על זו של מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לה אין תוקף משפטי. לדעת מיארה, "בהעדר קביעות ברורות לגופו של עניין, צפוי הדבר להתפרש כמעין הכשר לעתיד לבוא, למקרה שבו ראש שירות יסרב לדרישת הדרג הפוליטי לפעול בניגוד לשיקול דעתו המקצועי בהקשר של הפעלת סמכויותיו העצמאיות, והדבר ישמש כעילה לסיום כהונתו. זאת, בניגוד מוחלט לנהוראות חוק השב"כ, אשר קובעת כי השירות יפעל באורח ממלכתי, ולא תוטל עליו משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים פוליטיים".