במקביל למחלוקת הקשה ולמאבק הפוליטי בנושא גיוס/השתמטות החרדים ולגיוס נוסף של רבבות אנשי מילואים למלחמה בעזה, הגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, הצעת חוק מקיפה בנושא מערך המילואים. אדלשטיין - העומד על חוק גיוס ממשי, ואשר בשל כך נשקלת בליכוד החלפתו - שותף להצעה יחד עם ח"כ משה טור-פז (יש עתיד). היא תידון בשבוע הבא (11.5.25) בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה משתרעת על פני כ-60 עמודים והיא עוסקת בחובותיהם וזכויותיהם של חיילי המילואים, החל מאופן הגיוס ומספר ימי המילואים וכלה בתשלומים ובמניעת אפליה ופיטורים בשל השירות. הסעיף הראשון בהצעה אומר: "מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערן המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערן המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערן המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל". על-פי ההצעה, הממשלה תקבע מדי שנה את היקפו של מערך המילואים הדרוש לצורך היערכות לשעת חירום, על-פי הצעת שר הביטחון, ותבחן לפחות פעם בשנה האם יש צורך לשנותו. הרמטכ"ל יקבע, באישור שר הביטחון, את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים, וכן את הדרכים להשיג אותה. נציב קבילות החיילים יגיש מדי חצי שנה לשר ולרמטכ"ל דוח על מצב הכשירות ב-12 החודשים הקודמים. הדוח יוגש גם לוועדת החוץ והביטחון, שתוכל לדרוש מהשר לדווח על תיקון הליקויים אם נמצאו כאלה. עוד מוצא, כי איש מילואים לוחם ייקרא לאימונים לפחות לעשרה ימים בשנה. ההצעה גם קובעת את המטרות להן ניתן לזמן למילואים: הכשרה ואימון, תעסוקה מבצעית והיבטי כוח אדם; בנסיבות חריגות אפשרי גם שירות "בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר". עוד נקבעות תקופות השירות המירביות במשך שלוש שנים שלא בשעת חירום: 84 יום לקצינים, 70 יום למש"קים ו-54 יום לחיילים אחרים. במקרים המצוינים בהצעה (בעיקר הצורך בשיפור ההכשרה), יכול השר לקבוע - באישור ועדת החוץ והביטחון - עד 108 ימים בשלוש שנים. אורכה של תעסוקה מבצעית יהיה עד 25 יום פעם בשלוש שנים, אך השר והוועדה יוכלו לקבוע זמנית שירות של יותר מפעם אחת. ההצעה מגבילה את השירות על-פי צו 8 ל-25 יום ומחייבת את קבלת אישור הממשלה והוועדה. עוד מוסמך השר, על-פי ההצעה, לאסור על חיילי מילואים לצאת למדינות מסוימות אלא בהיתר ממנו. על-פי ההצעה, קצינים ישוחררו משירות מילואים בגיל 45 ויתר החיילים בגיל 40; השר יוכל לקבוע תפקידים מסוימים בהם יוארך השירות עד גיל 49. החוק המוצע מאפשר להתנדב למילואים ומדגיש, כי דינו של מתנדב - כדין כל חייל מילואים. ההצעה גם כוללת הקמת קרן סיוע לחיילי מילואים, בהיקף של לפחות 200 מיליון שקל בשנה, ולצידה - קרן סיוע לעצמאים המשרתים במילואים בהיקף שלא נקבע. היא גם מעניקה לחיילי מילואים ולמעסיקיהם הטבות מס וקדימות לחיילים בקבלה לעבודה בשירות המדינה. הממשלה גם תהיה רשאית להביע הוקרה לחיילי המילואים והדבר לא יהווה אפליה אסורה.