X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
הסבר מאיפה הכסף - או שהרכוש יחולט
אין קבלות - אין נכסים
כך תיראה המלחמה בהון השחור: צו חדש ידרוש לחשוף את מקורות הכסף
הצעת חוק חדשה, בהשראת המודל הבריטי, תאפשר להוציא צו המורה לאדם החשוד בקשר לארגון פשיעה לפרט כיצד רכש נכס יקר אם העבריין לא יעמוד בדרישות ולא יתן תשובה מספקת על מקור הכסף - הרכוש יחולט ההליך כולו יתבצע במישור האזרחי וללא כתב אישום פלילי
לאחר שנים של מאבק באמצעים פליליים ובהסתרה מסועפת של הון שמקורו בעבירות חמורות, מגיעה יוזמה חדשה לישראל - ומביאה איתה גישה שונה, נוקבת ויעילה יותר: "צו רכוש בלתי מוסבר". המשמעות: המדינה תוכל לדרוש מאדם המוגדר כפעיל בארגון פשיעה להסביר כיצד רכש נכס יקר - ואם לא יצליח בכך, הרכוש יחולט לטובת המדינה, אפילו בלי כתב אישום.
ההצעה שגובשה לבקשת ח"כ צביקה פוגל, נשענת על חוק דומה שנחקק בבריטניה בשנת 2017, ואומצה מאז במדינות נוספות כמו אוסטרליה, קנדה ושוודיה. ההיגיון פשוט: אם רכושו של אדם חורג משמעותית מהכנסותיו הידועות, והאדם מקושר לעולם הפשע - עליו להסביר את הפער. אם לא - בית המשפט יכול לקבוע כי מדובר ברכוש שמקורו בפשיעה, ולחלט אותו.
איך זה יעבוד?
ח"כ צביקה פוגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
צו רכוש בלתי מוסבר הוא כלי חקירתי שמעביר את נטל ההוכחה לבעל הרכוש. במקום שהמדינה תצטרך להוכיח כי הרכוש הושג בדרכים פליליות, על בעל הרכוש להציג ראיות שמקורו חוקי. אם הוא לא מצליח לעשות זאת, הרכוש עשוי להיחשב כ"בלתי מוסבר" ולהיחלט הליך אזרחי.
בישראל, הצו יינתן על-ידי בית המשפט המחוזי לבקשת קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כאשר קיים חשד סביר לרכוש שמקורותיו אינם מוסברים וששוויו עולה על 150 אלף שקלים. הצו ידרוש מהמשיב למסור הצהרה, בליווי מסמכים, על הזיקה לרכוש, אופן מימונו ועלותו. אם האדם לא מגיב, מגיב באיחור או מוסר מידע שקרי - תיווצר חזקה הניתנת להפרכה כי מדובר ברכוש שנרכש שלא כדין.
ההליך כולו יתבצע במישור האזרחי, וההצהרה שמוסר המשיב לא תשמש נגדו בהליך פלילי, אלא אם מדובר בהצהרה כוזבת ביודעין - אז מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר.
דוגמאות ממדינות שונות
  • 1. בריטניה:
  • הצווים הוכנסו לחוק ב־2017 כחלק מהמאבק בהלבנת הון, במיוחד בשוק הנדל"ן היוקרתי.
  • בית המשפט יכול להוציא צו אם שוכנע שיש חשד סביר שהרכוש לא נרכש בהכנסה חוקית, ושוויו עולה על 50,000 ליש"ט.
  • אם בעל הרכוש לא מספק הסבר, הרכוש עשוי להיחלט הליך נפרד.
  • 2. אוסטרליה
:
  • ההסדר קיים הן ברמה הפדרלית והן במדינות השונות.
  • במדינת ויקטוריה נדרש כי שווי הרכוש הבלתי מוסבר יעלה על 200,000 דולר אוסטרלי.
  • אי-עמידה בדרישות יכולה להוביל גם לחיוב כספי בשווי הרכוש לטובת המדינה.
  • 3. קנדה
:
  • הפרובינציות קולומביה הבריטית ומניטובה אימצו הסדרים דומים.
  • בקולומביה הבריטית הרף המינימלי עומד על 75,000 דולר קנדי, ובמניטובה על 125,000.
  • אם לא ניתן הסבר, חלה חזקה הניתנת להפרכה כי הרכוש מקורו בפשיעה.
צווי רכוש בלתי מוסבר נועדו לפגוע ב"מודל העסקי" של הפשיעה המאורגנת, שמתבסס על רווחים עצומים שלא תמיד ניתנים להוכחה בהליך פלילי. הכלי הזה עוקף את הצורך להוכיח עבירה מסוימת, ומסתפק בהצגת פער בין הכנסות לרכוש.
לצד היתרונות, יש חששות כבדים מפני פגיעה בזכויות יסוד, בראשן הזכות לקניין ולהליך הוגן. יש גם חשש מפני שימוש יתר או שרירותי. מדינות רבות מתמודדות עם הביקורת הזו על-ידי קביעת רף סף גבוה, חובת שקיפות ודיווח שנתי לפרלמנט.
מדובר בהצעת חוק נועזת שמבקשת להפוך את מגמת האכיפה - לא עוד מרדף מתמשך אחרי ראיות פליליות, אלא דרישה ישירה להסבר כלכלי. מי שאינו יכול להסביר - לא יוכל להחזיק. הכלי הזה אינו מושלם, אך יש לו פוטנציאל לשנות את כללי המשחק במאבק בפשיעה הכלכלית.
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  22/05/2025   |   עודכן:  22/05/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  אבי דיכטר / Avi Dicter   אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel   אוהד טל   אופיר כץ / Ofir  Katz   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai   אושר שקלים / Osher  Shekalim   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   אליהו דלל / Eli Dallal   אליהו רביבו / Revivo Eliyahu   אלמוג כהן / Almog  Cohen   ארז מלול / Erez  Malul   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דבורה ביטון / Dvora  Biton   דוד  ביטן / David Bitan   דן אילוז / DAN Iluz   דני בן יוסף דנון / Dani Danon   ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   חמד עמאר / Hamad Amar   חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky   טלי גוטליב / Tali  Gottlieb   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב גלנט / Yoav Galant   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יונתן משריקי / Yonatan Mishraki   יוסף עטאונה / Youssef  Atauna   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   ינון אזולאי / Yinon  Azoulay   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב אשר / Yakov  Asher   יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak   יצחק שמעון סרלאוף   ירון לוי / Yaron Levi   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech   מאי גולן / May  Golan   מאיר כהן / Meir  Cohen   מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מנסור עבאס / Mansour Abbas   משה אבוטבול / Moshe Abutbul   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה פסל / Moshe Passal   משה רוט / Moshe  Roth   מתן כהנא / Matan  Kahana   נאור שירי   ניר ברקת / Nir  Barkat   סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili   סימון דוידסון / Simon Davidson   עודד פורר / Oded Forer   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עמית הלוי / Amit  Halevi   צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot   צביקה פוגל / Tzvika  Foghel   צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קטרין (קטי) שטרית / Kathrin  Shitrit   רון כץ / Ron Katz   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלום דנינו / Shalom  Danino   שלי טל מירון / Shelly Tal Meron   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שרון ניר / Sharon Nir   שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כך תיראה המלחמה בהון השחור: צו חדש ידרוש לחשוף את מקורות הכסף
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
הלו. בוקר טוב
הרצ  |  22/05/25 17:35
2
כל הנאצים מתקבצים יחד - מצויין ל"ת
הבדלה ברורה  |  22/05/25 20:34
3
גולדקנוף יחריג
מענטש  |  22/05/25 23:12
4
חוק טוב מאוד,אך,חסר
מוש  |  23/05/25 04:49
5
לא רק עבריינים
יעקב   |  23/05/25 09:56
6
סוף סוף
מיכה   |  23/05/25 10:48
7
פשעיי צווארון לבן
אזרח דואג  |  23/05/25 11:50
8
ביבי
סינדאלה   |  23/05/25 11:51
9
עוד צעד בכיוון הנכון
ישראל משילות  |  23/05/25 12:18
10
אין קשר להון שחור
שמש  |  23/05/25 13:17
11
בדיקה לכולם
אופטימי  |  23/05/25 17:34
12
רק הרחבת חוק הטרור
איל  |  24/05/25 10:17
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מרכז מחקר ומידע
עידן יוסף
דוח מחקר של הכנסת חושף כי מתוך 1,027 מחבלים ששוחררו בעסקת שליט, לפחות 348 חזרו לבתי הכלא בישראל - מהם 261 בגין עבירות ביטחוניות    עוד עולה כי 56 מהם מוגדרים כיום כאסירים ביטחוניים פעילים, חלקם אף נשפטו למאסר עולם    מרבית המחבלים שחזרו לכלא משתייכים לפתח (46%) המזוהה עם הרשות הפלשתינית
עידן יוסף
האוניברסיטה העברית ובר-אילן מחייבות רישום מסודר של תאי סטודנטים ומפקחות בקפידה על פעילותם, בעוד שמוסדות כמו תל אביב ובן גוריון פועלים בגישה מתירנית יותר    הצעת החוק החדשה, שמעוררת דיון ציבורי סוער, עשויה לאלץ את כלל האוניברסיטאות לאמץ מדיניות אחידה    האם מדובר בהגנה נחוצה על ביטחון המדינה או בפגיעה בחופש הביטוי בקמפוסים?
עידן יוסף
העימותים הביטחוניים והשלכותיהם הכלכליות גרמו להורדת דירוג האשראי של ישראל, ומשמעות המהלך מתבטאת בריביות גבוהות יותר על חובות המדינה, בפגיעה בהשקעות, בהחלשת השקל ובהשפעה ישירה על חיי היומיום שלנו. אז איך זה נראה בפועל ומה צריך לעשות עכשיו?
עידן יוסף
נתונים עדכניים מראים על מגמות מעורבות: עלייה בענישה בפועל בעבירות חמורות, אך ירידה בכתבי אישום    בעוד שהמגמה הכללית מעידה על החמרת הענישה, לא ברור אם ההרתעה הושגה בפועל
עידן יוסף
בעוד חלקם זוכים לסיוע נפשי ופיזי, רבים עדיין נאבקים על מיצוי זכויותיהם    מחקר של הכנסת: 1,873 פנו להכרה בנכות, מתוכם כ-60% כבר הוכרו    לרשויות ידוע רק על מקרה אובדנות אחד ושלושה נסיונות התאבדות    44 חיילים הוכרו כשורדים, שליש מהם מטופלים נפשית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il