שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, ביטלה (11.5.25) את הצו שאסר על פעילת המחאה נאוה רוזיליו לעקוב ולהתחקות אחרי שרה נתניהו. הצו ניתן בידי בית משפט השלום בעיר (השופטת בלהה יהלום) בתחילת אפריל ותוקפו היה עד סוף יוני. בר-אשר מציינת, כי נתניהו לא הגיבה לערעור ודוחה את טענותיו של בא-כוחה, עו"ד אוריאל נזרי, תוך ביקורת קשה עליו. בר-אשר הורתה להשיב על הערעור עד 29 באפריל; נזרי הגיב שלוש דקות לפני סיומו של אותו יום עבודה וביקש ארכה. הוא טען שלא קיבל את ההחלטה אלא נתקל בה במקרה, שלא קיבל את הערעור ושהוא עומד לצאת ל-39 ימי מילואים. בר-אשר דחתה את בקשת הארכה וציינה, כי נזרי צפה בערעור במערכת "נט המשפט" עוד ב-11 באפריל; בהחלטה הוא צפה ב-21 באפריל; כל דחייה תרוקן את הערעור מתוכנו, בשל פקיעתו הקרובה יחסית; נזרי לא הגיש תימוכין ופירוט בנוגע לטענת היציאה למילואים; לא ניתנה כל הנמקה להגשת הבקשה ברגע האחרון ונראה שהיא מנסה להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. בר-אשר הבהירה ב-4 במאי, כי העדר מענה עד 8 במאי ייחשב להסכמה לקבלת הערעור. נזרי לא הגיב לגופם של דברים, אלא העלה טענות לגבי משמעות הצפייה במסמכים ב"נט המשפט" ומתח ביקורת על בית המשפט. על כך משיבה בר-אשר, כי "בניגוד לנסיונו של נזרי להטיל דופי בבית המשפט", היא נענתה מאז פרוץ המלחמה לכל הבקשות הקשורות בשירות מילואים של צדדים ועורכי דין. אולם, נזרי לא צירף ראיה לשירותו הנטען, לא הבהיר האם שירותו מאפשר לו עבודה חלקית, ביקש כאמור ארכה המרוקנת מתוכן את הערעור, לא נימק את הבקשה ולא צירף את התייחסותה של רוזיליו. עוד מזכירה בר-אשר, כי "נט המשפט" פועלת מאז 2010, וכי "זה מכבר השתרשה המדיניות שלפיה מועד הצפייה הוא מועד מחייב, זולת אם הובא הסבר של ממש הנתמך בתצהיר, אשר מפרט מדוע אין להסתמך על הצפייה במקרה מסוים". במסגרת זו, "לא יתקבל ניסיון להתכחש לצפייה בהחלטה. ניסיון זה לא רק חוטא לכלל הידיעה בדבר מתן ההחלטה או הגשת כתב הטענות, אלא עלול להעלות חשש לחוסר תום ליבו של המתכחש". היא מעירה, כי נזרי ציטט בתגובתו רק קטע מהחלטה של בית המשפט העליון, והתעלם מן ההמשך: "טענות של בעלי דין לעניין המצאת החלטת בית משפט, שעה שאין חולק כי הם צפו באותה ההחלטה, מעוררות חוסר נוחות".

לא ניתן לדעת מה נאסר

לדברי בר-אשר, די בכך שנתניהו לא הגיבה על הערעור כדי לקבל אותו. למעלה מן הצורך היא אומרת כי הצו של יהלום אינו ברור: "לא ברור מה ייחשב למעקב או התחקות אחר המשיבה וזאת בין השאר מהטעמים הבאים: לא נעשתה כל הבחנה בין איסור מעקב והתחקות פיזיים לבין פרסומים; לא ברור אם איסור המעקב אחר המשיבה כולל איסור פרסום מידע מקום הימצאותה גם אם הדבר פורסם ברבים באמצעים שונים, לרבות באמצעי התקשורת. "לא ברור אם איסור ההתחקות אחר המשיבה כולל גם איסור מסירת מידע שהתקבל בעניין זה אצל המערערת; לא ברור אם האיסורים שנקבעו בצו כוללים גם איסור פרסום ביקורת על המשיבה ברשתות החברתיות; לא ברור מה הכוונה כי הצו חל על המערערת או מי מטעמה ומי ייחשב ל'מי מטעמה'. "לנוכח חוסר הבהירות, המערערת אינה יכולה לדעת מה נאסר עליה בפועל או מה ייחשב להפרת הצו. לא זו בלבד, אלא שהיא עלולה להימצא במצב שבו לא רק שלא תדע כיצד לנהוג או מה נאסר עליה, אלא עלול להיווצר מצב שבו לנוכח פרשנות מרחיבה של הצו מצד גורמי האכיפה, היא תואשם בהפרת הצו, אפילו לא הייתה כוונה לכלול מעשה זה או אחר שהיא עשתה או תעשה בגדרו של הצו". את רוזיליו ייצג עו"ד גונן בן-יצחק.