ההתבטאויות החדשות מצטרפות לדבריו של עמית מההקלטה הקודמת, בה התייחס לפיטורי ראש השב"כ רונן בר ולשאלת המעמד החוקתי של פסיקות בג"ץ. "המילה האחרונה", טען אז עמית, "חייבת להישאר בידי בית המשפט העליון", והשווה את תפקיד השופטים לשופטי כדורגל: "גם במשחק, השופט קובע. אין מה לעשות". עמית טען כי הוא רואה את סוגיית פיטורי ראש השב"כ כעניין משפטי בלבד – ולא פוליטי – והביע צער על הפיכת השכול לכלי פוליטי: "אפילו השכול הפך בימינו לפוליטי... אנחנו צריכים להיצמד, ולהתעלם מרעשי הרקע האלה".

"חשיפה של תפיסת עולם מסוכנת"

שר המשפטים יריב לוין תקף את דברי עמית בחריפות ואמר כי מדובר ב"ביטוי מזוקק להלך החשיבה הקיצוני והלא דמוקרטי המתהלך במסדרונות בית המשפט העליון". לוין הוסיף כי "מאז שהצגתי את הרפורמה המשפטית, מתגלה פעם אחר פעם הפער בין הדיבורים על דמוקרטיה לבין המציאות בבתי המשפט". לדבריו, "השופט עמית אומר למעשה – עזוב אותי מהכנסת, עזוב אותי מהעם הזה שמקבל הכרעות שלא נוחות לו. אבל אנחנו לא נעזוב. דמוקרטיה היא קודם כל הכרעת העם ורצון הרוב, תוך כיבוד המיעוט – לא שלטון המיעוט במסווה של משפט". שר התקשורת שלמה קרעי הלך צעד נוסף ותקף את "האליטה המשפטית" כולה: "דבריו של עמית אינם פליטת פה אלא חשיפת תפיסת עולם מסוכנת – שלפיה הציבור טיפש, והרוב מסוכן. שלטון העם איננו שלב ילדותי – הוא הבסיס לדמוקרטיה. מי שמזלזל בו – מזלזל בנו". גם ח"כ טלי גוטליב לא חסכה במילים: "מדובר במגלומן מסוכן, שמעמיד את עצמו כפוסק אחרון וכשולחן ערוך. הוא שכח שלא הוא קובע את החוק – אלא הציבור ובית המחוקקים. השופט עמית מציג שוב עמדה שמסכנת את יסודות הדמוקרטיה הישראלית". הקלטות החוזרות בהן נשיא בית המשפט העליון מתבטא באופן ישיר נגד הרעיון הבסיסי של שלטון העם, מספקות תחמושת למחנה תומכי הרפורמה המשפטית, שמתריעים מזה זמן רב על הפיכתה של מערכת המשפט ל"אליטה שלטת" הפועלת בניגוד לרצון הציבור. הדיון הציבורי ממשיך להתחדד סביב השאלה – מהו מקומה של הרשות השופטת במדינה דמוקרטית: האם היא משקל מאזֵן, או שמא כוח שלטוני העומד מעל כולם? הקלטותיו של עמית, לעת עתה, רק מעצימות את הספקות.