שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה על הסף (12.5.25) את עתירה של עמותת משמר הדמוקרטיה להורות על נבצרות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. וילנר אומרת כי לנוכח מסקנתה - אינה נדרשת להנחת היסוד ולפיה ניגוד עניינים הוא עילה לנבצרות, כמו גם לשאלה האם היועצת המשפטית לממשלה מוסמכת להורות עליה. העמותה טענה, כי הנבצרות נחוצה לנוכח צבר של אירועים המלמדים על ניגוד העניינים בו מצוי נתניהו: אי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמה, הכוונה לפטר את היועצת גלי מיארה ולהדיח את רונן בר מראשות השב"כ ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לטענתה, כל אלו נובעים מאמונתו של נתניהו בדבר קיומה של "דיפ סטייט" הפועלת נגדו - מה שמהווה כפירה בדמוקרטיה הישראלית. לדברי וילנר, טענותיה של העמותה "רחוקות מלבסס הצדקה למתן סעד משפטי, ובפרט - למתן הסעד החריג ויוצא הדופן אותו היא מבקשת... הטענות כולן נושאות אופי ספקולטיבי וכוללני, ולא מניחות תשתית עובדתית מספיקה לקבלת הסעד המבוקש - אף לא בקירוב". השימוש של נתניהו במונח "דיפ סטייט" אינו מלמד על מניעיו ו"ספק אם הדברים יוצאים מגדר השערה בלבד, שמקומה בשיח הפוליטי ובמחוזות הפובליציסטיקה". וילנר מוסיפה: "הטענות השונות שבפי העותרת, שחשיבותן לשיטתה, בהצטברותן, מוליכות אומנם לבקשת סעד אחד מצידה - הוצאת ראש הממשלה לנבצרות - אולם כל אחת מהן לבדה מחייבת דיון נפרד ומעמיק, הן בשאלת קיומה של תשתית עובדתית הולמת והן במישור המשפטי; זאת, באופן שמקשה עד מאוד את בירור העתירה". לבסוף אומרת וילנר: "העתירה מתאפיינת בלשון משתלחת, ובמילות תואר שאינן מכבדות את ההליך; את בעלי הדין; ואת העותרת עצמה. סגנון דברים בוטה, לא די שאינו מעניק לנוקט בו כוח שכנוע עודף, הוא אף עשוי לבדו להיות בעוכריה של עתירה". בנקודה זו מוסיף השופט יחיאל כשר: "יכולה דעתה של העותרת על מעשיו ומחדליו של ראש הממשלה להיות אשר תהא; יכולה העותרת לגבש עתירה לסעדים כנגד ראש הממשלה לפי גישתה; עדיין עסקינן בראש הממשלה ובעתירה המוגשת לבית משפט זה, והאמור ראוי שיביא לריסון שחברתי עומדת עליו". השופט דוד מינץ הסכים גם הוא עם וילנר. את העמותה ייצגו עוה"ד יובל יועז, אביגדור פלדמן, אוהד שפק ורינה ענתי.