ישראל מבקשת מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לבטל את צווי המעצר נגד ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר,
יואב גלנט. הצווים הוצאו בנובמבר אשתקד בטענה לביצוע
פשעי מלחמה בעזה, והבקשה הנוכחית באה לאחר שערכאת הערעור הורתה בחודש שעבר לבית הדין לדון מחדש בשאלת סמכותו לעסוק בנושא.
ישראל העלתה טענה מקדמית בדבר חוסר סמכות של בית הדין, שכן היא אינה צד לאמנת רומא שהקימה אותו ואינה חברה בו. הערכאה הדיונית דחתה טענה זו בנימוק שהסמכות קיימת לנוכח העובדה שהרשות הפלשתינית חברה בבית הדין והפשעים הנטענים בוצעו בשטח שרשמית עודנו בריבונותה.
ערכאת הערעור קובעת, כי הערכאה הדיונית שגתה מבחינה משפטית כאשר לא התייחסה כיאות לטענת חוסר הסמכות. לפיכך, חלק זה של ההחלטה בוטל והוחזר לדיון נוסף. אולם, מאחר ששאלת הסמכות עודנה שנויה במחלוקת, סירבה ערכאת הערעור לבטל את צווי המעצר - וכעת ישראל מבקשת זאת במישרין.
לדברי ישראל, הדיון בשאלת הסמכות צפוי להיות ממושך, שכן 70 מדינות וארגונים הגישו לבית הדין חוות דעת ולפיהן אין לו סמכות לדון בתלונות נגדה. הותרת הצווים על-כנם בפרק זמן זה פוגעת בצורה בלתי חוקית בזכותם של נתניהו וגלנט לחירות [שכן הם עלולים להיעצר ברוב מדינות העולם - א.ל], חותרת תחת זכויותיה הריבוניות של ישראל ומעמידה את המדינות בחברות בבית הדין במצב בו יפרו את התחייבויותיהן הבינלאומיות כלפי ישראל אם יממשו את הצווים.
עוד מבקשת ישראל להורות לתובע, כרים חאן, להשעות את חקירותיו בעניינה עד להכרעה בנוגע לסמכותו של בית הדין. הבקשה אינה מתייחסת לפרסומים בימים האחרונים על תלונות נגד חאן, לפיהן תקף מינית עובדות במשך מספר שנים. היא הוגשה באמצעות ד"ר גיל-עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט בינלאומי.