בג"ץ הוציא למדינה "דגל אדום" בנוגע לגיוס החרדים, בדמות הצו מסוף חודש אפריל ובו הורה לה לנמק בתוך חודשיים מדוע אינה נוקטת בצעדי אכיפה נגד המשתמטים. כך אמרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בדיון בנושא בשבוע שעבר שעיקריו הופצו היום (13.5.25). באותו דיון עדכנו נציגי צה"ל, כי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הורה להציג לו בהקדם תוכנית מפורטת להגדלה משמעותית של גיוס החרדים ולהגברת האכיפה נגד המשתמטים בכלל. היום החלה המשטרה הצבאית במבצע אכיפה, וגורמים פוליטיים חרדיים מאיימים להפיל את הממשלה אם ייעצרו במסגרתו בחורי ישיבות. מיארה שבה וציינה בפתח הישיבה, כי גורמי הביטחון אומרים שהגדלת היקף הצבא הסדיר, במיוחד באמצעות גיוס בני הישיבות, היא צורך ביטחוני חיוני וכך ניתן יהיה להקל משמעותית את הנטל מעל חיילי המילואים. היקף הגיוס כיום "רחוק מלהלום את צורכי הצבא, את הצורך בחלוקה הוגנת של נטל השירות ואת התחייבות המדינה בפני בג"ץ", הוסיפה. המדינה חייבת לתת לבג"ץ מענה הן במישור צווי הגיוס והן במישור האכיפה. בישיבה נמסר, כי עד סוף פברואר (תום השלישון השני של שנת הגיוס) התגייסו 1,721 חרדים ואילו ביום מרוכז בסוף אפריל התגייסו 390 נוספים. צה"ל מעריך, כי בסך-הכל יתגייסו השנה 2,700-2,500 חרדים - כמחצית מהיעד. עד כה נשלחו 18,900 צווים לחרדים, ועד סוף שנת הגיוס (סוף יוני) יישלחו 5,100 נוספים - ללא שימוש בתבחינים של תעסוקה, לימודים אקדמיים וכדומה. בפועל התגייסו 319 בלבד מבין מקבלי הצווים; 8,900 הצווים שנשלחו עד כה בשלישון השלישי הניבו התייצבות של 26 חרדים בלבד להליכי מיון. במקביל, 964 חרדים הוכרזו כמשתמטים והמספר יגדל משמעותית בשבועות הקרובים. כל גורמי המשפט והמקצוע שהשתתפו בדיון הסכימו, שיש למצות את צעדי האכיפה הקיימים ולהרחיב את סל הכלים. רבים מכלי האכיפה הפוטנציאליים אינם בידי צה"ל ויש צורך בהתגייסות כוללת של משרדי הממשלה ובקבלת החלטות ממשלה, כולל תמריצים חיוביים ושליליים, כדי לעודד את הגיוס - נאמר בדיון. מיארה ציינה, כי שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לא ענה על פנייתה מחודש מארס לקדם את צעדי האכיפה ולשלול הטבות כלכליות ממשתמטים. מיארה קבעה דיון נוסף ל-4 ביוני, והורתה להציג בו תוכנית גיוס לשנה הבאה ותוכנית אכיפה. לדבריה, ברירת המחדל לשנת הגיוס הבאה היא משלוח צווים לכל המועמדים הנכללים בקבוצה המכונה "הבריכה" ו"סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים כבדי משקל"; מדובר ברבבות חרדים. היא הנחתה את צה"ל להתייחס למיצוי כלי האכיפה הקיימים ולאפשרות לקיצור פרקי הזמן להפעלתם. משרד הביטחון, משרד האוצר, צה"ל ורשות האוכלוסין הונחו להציג הצעות לקידום כלי אכיפה נוספים, המצריכים רק החלטות ממשלה ומינהל ולא חקיקה.