שר המשפטים, יריב לוין, העביר (13.5.25) לאישור ועדת החוקה של הכנסת תקנות המסדירות את הטיפול בתביעה נגזרת. זו הפעם הראשונה בה נקבעות תקנות כאלה, 26 שנים לאחר שחוק החברות יצר כלי זה, כאשר השימוש בו הולך ומתרחב. בתביעה נגזרת מבקש בעל מניות בחברה (אפילו אם מדובר במניה בודדת) לתבוע בשמה את בעליה, נושאי משרה בה ולעיתים גורמים חיצוניים כגון עורכי דין ורואי חשבון. מטרתו של ההליך היא לאפשר בירור של טענות כאלה, במקום בו החברה עצמה אינה עושה זאת בשל יחסיה עם הנתבעים. טיוטת התקנות כוללת, בין השאר, התוויה של אופן ומועדי ההגשה של כתבי בית הדין בהליך; הקמת פנקס תביעות נגזרות בדומה לפנקס התובענות הייצוגיות; עיגון האפשרות לסלק בקשה על סף והבניית שיקול הדעת השיפוטי בהקשר זה; התמודדות עם מצבים של הגשת מספר בקשות מתחרות והסתלקות של התובע הנגזר; התייחסות למקרים בהם יהיה מוצדק לעכב את ההליכים לצורך הקמת ועדת תביעות המייעצת לדירקטוריון; והסדרת הסוגיה של גמול ושכר טירחה לתובע ובא-כוחו. בדברי ההסבר לתקנות נאמר כי "התקנות המוצעות נועדו למלא צורך רב שנים של בתי המשפט ובעלי דין להשלמת הוראות סדרי הדין בהליכי תביעות נגזרות ואופן ניהולן, ואף הפסיקה התייחסה לצורך הקיים בעניין זה. צורך זה גבר בשנים האחרונות בהן חלה צמיחה ניכרת במספר הבקשות לאישור תביעה נגזרת, בין השאר בעקבות הקמת המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב יפו ובחיפה", המוסמכים לדון בתביעות אלה.