"לו תקודם ההצעה במתכונתה הנוכחית, ישנו חשש ממשי שתיגרם פגיעה חמורה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית בישראל, באפשרותם של גופי השידורים למלא את תפקידם בחברה דמוקרטית וכן חשש ממשי לפגיעה חמורה ב
חופש הביטוי והעיתונות, שהם חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל". כך מתריע (18.5.25) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה,
מאיר לוין, בנוגע להצעת חוק השידורים שמקדם שר התקשורת,
שלמה קרעי.
ועדת השרים לחקיקה החליטה (18.5.25), למרות חוות דעת זו, לתמוך בהצעה - כך שכעת היא תעבור לקריאה ראשונה בכנסת. לוין אומר שבנוגע לכמה מסעיפיה המרכזיים לא מוצה הדיון ולא הושגו הסכמות בנוגע להיבטים המשפטיים. "קידומה של הרפורמה מחייב כי בצד הרכיבים המקצועיים והיבטי המדיניות המגולמים בה, יובטחו ערובות מספיקות לשמירה על עקרונות היסוד בדבר חופש הביטוי וחופש העיתונות", מדגיש לוין בחוות דעת ששלח לשר המשפטים,
יריב לוין, על דעתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה.
"לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ניתן היה למצות את הדיון בהם לו הייתה מתאפשרת שהות נוספת בטרם תבוא ההצעה לפני ועדת השרים. אולם משהוחלט להביאה במתכונת חלקית וחסרה זו, תוצאת הדברים היא שההצעה כוללת הסדרים המאפשרים התערבות פוליטית ויוצרים סיכונים מוגברים למעורבות מסוג זה בעבודת גופי השידורים; התערבות מסחרית ופוליטית בשידורי החדשות; ופוטנציאל להשתלטות של גופים מסחריים חזקים על מספר במות תקשורת תוך החזקות צולבות, באופן המביא לצמצום מגוון הדעות וחותר תחת עקרון 'ריבוי הבמות'", מזהיר לוין.
לוין עומד על שורה של פגמים בהליך הכנת ההצעה, ובהם סעיפים חלקיים, העדר אישור משפטים לחלק מההסדרים, העדר דברי הסבר כלשהם, הגשה מחדש של הצעה שפורסמה להערות הציבור ביולי 2023 למרות שהוכנסו בה שינויים והימנעות מקבלת חוות דעתה של רשות האסדרה.
לגופה של ההצעה אומר לוין, כי הרכב מועצת רשות השידורים שתוקם על-פי ההצעה (במקום מועצת הכבלים והלווין ומועצת
הרשות השנייה), סוכם עם הייעוץ המשפטי. המועצה תכלול שלושה עובדי מדינה (רק אחד מהם נציג משרד התקשורת) וארבעה נציגי ציבור שייבחרו בידי ועדת איתור. הוא מבהיר: "עצמאות רשות השידורים המוקמת היא תנאי מהותי ויסודי לחוקתיות ההסדר כולו. לפיכך, סטייה מעקרונות המודל המוצע והחלפתו בהסדרים שיאפשרו במישרין או בעקיפין מעורבות והשפעה של הדרג הפוליטי על מינוי חברי המועצה ועל תפקודה, מביאה לשמיטת הבסיס המשפטי להסדר כולו".
עוד מתייחס לוין להצעה לבטל את החיץ הקיים בחוק בין השיקולים המסחריים של ערוצי החדשות לבין השיקולים העצמאיים של המערכות. התוצאה תהיה, הוא טוען, ש"לא ייקבעו ערובות מינימליות כלשהן שנועדו להבטיח את מהימנותן ומקצועיותן של החדשות, את עצמאותם של גופים אלו וניתוקם משיקולים מסחריים או פוליטיים". חדירתם של שיקולים כאלה "תפגע במהימנותן ובאיכותן של החדשות ועשויה לשבש ולעוות את תיווך המציאות לציבור במסגרת החדשות, ולפגוע בעיקרון ההשתתפות הדמוקרטי". ההצעה מעוררת "חשש ממשי לפגיעה משמעותית בזכויות היסוד לחופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות הציבור לדעת, ואנו מתנגדים לקידומה".
לוין מתנגד גם להצעה לפיה מועצת השידורים תוכל לחייב את ספקיח התוכן לפרסם בצורה קבועה את נתוני הצפייה ולקבוע את הכללים כיצד יימדדו. הוא אומר שמדובר בהצעה שאין לה אח ורע בעולם, היא עלולה לגרום לניסיון שלטוני להשפיע על הרגלי הצפייה וייתכן שתפגע באיתנות הכלכלית של חלק מהערוצים. בנוגע להסרת המגבלות על אחזקות צולבות בתקשורת אומר לוין, כי אין בהצעה ערובות שביכולתן לשמור על הפלורליזם הדרוש והיא עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ולהביא להתכווצות של שוק התקשורת.
ההצעה לפיה מנכ"ל משרד התקשורת יוכל לדרוש מידע רב מרשות השידורים, ממשיך לוין, פותחת "פתח משמעותי להתערבות פוליטית בהתנהלות שוק התקשורת והשפעה פוליטית על התנהלותם של גופי התקשורת". לסיום הוא אומר: "אנו שבים ומבקשים לאפשר את השלמת התהליך ומיצוי השיח טרם הבאת ההצעה בפני ועדת השרים לחקיקה. ניתן יהיה לקדם את השלמת העבודה באופן מהיר ואינטנסיבי, כפי
שנעשה עד היום".