במהלך דיון סוער שנערך היום (ראשון) בוועדת החוקה של הכנסת, נשאה ארבל יהוד, שורדת שבי חמאס, נאום מטלטל שבו הפצירה בממשלה ובציבור לעצור את הלחימה בעזה ולהחזיר את כלל החטופים הביתה – בדרך של משא-ומתן. יהוד, ששוחררה מהשבי לאחר 482 ימי כליאה קשה, טלטלה את הוועדה כשהאשימה את המדינה בהפקרה והתריעה כי "בני הערובה לא רק סובלים – הם גם מתים".
"אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה את השבי בגפה", פתחה. "באתי לזעוק את זעקתם של אחיי ואחיותיי שעדיין שם. נראה לכם הגיוני שאני, שחזרתי, זו שצריכה לזעוק את שמם של אריאל אהובי ודוד אחיו? הם שם כבני ערובה לחיי המחבלים – ולהישרדות ממשלת נתניהו".
יהוד תיארה את האימה שעברה, את ההשפלות, הרעב, הטרור הפסיכולוגי והאלימות שספגה – במיוחד כשנפגעו עזתים מפעולות צה"ל: "תדעו לכם שכאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי, הוכיתי קשות והושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה. שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו, המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי., סיפרה בקול שבור..
לדבריה, המלחמה לא מקרבת את החזרת החטופים אלא רק מרחיקה: "רק משא-ומתן יציל אותם. המחבלים לא מעריכים חיי אדם, גם לא של עמם. אבל אנחנו לא כמוהם. אם תמשיכו בלחימה – ידיכם יהיו מגואלות בדמם ובדם החיילים".
לבסוף פנתה יהוד גם לאזרחי ישראל בקריאה מרגשת: "צאו לרחובות, עצרו את החיים במדינה – עד שכל בני הערובה ישובו. כי עד שהם לא כאן – אנחנו, ששרדנו, לא באמת חופשיים. ואתם, חברי הכנסת – הביטו בי וראו את מי הפקרתם".
יהוד סיימה בקריאה אנושית כואבת: "אל תקריבו אותנו שוב".