לדבריו, "הממשלים האמריקניים לדורותיהם השתמשו בכוחם כדי לרצוח בעזה, להבעיר מלחמות ולהעניק פצצות לרצח המוני לרשות המשטר הציוני". חמינאי טען כי דבריו של טראמפ במהלך ביקורו האחרון במזרח התיכון הם "כל כך נחותים, עד שאינם ראויים לתגובה" - ואף הוסיף כי עצם אמירתם היא "בושה לא רק לדובר - אלא גם לעם האמריקני כולו".

חמינאי גם לעג למנהיגים הערביים באזור, שמהווים לדבריו בובות אמריקניות. "טראמפ הציע להם מודל שבו הם לא יכולים לשרוד אפילו עשרה ימים בלעדיו - והם הסכימו! עכשיו הוא חוזר ומכפה עליהם את אותה תלות מחודשת", אמר המנהיג האירני. "אבל האזור לא יוכל להתקדם כל עוד הנוכחות האמריקנית נמשכת, וכל עוד הישות הציונית - שהיא גידול סרטני - קיימת".

הוא סיים באיום מרומז על ישראל: "הישות הציונית חייבת להיעקר - והיא תיעקר". במקביל, הבטיח כי אירן תמשיך להתחזק צבאית "לעיניהם של האויבים" ותשתמש בכוחה כדי "לכונן שלום ואבטחה - בניגוד לאמריקנים".

פרשנות: זה כבר אישי

בערוץ המקוון "חדשות אירן" נכתב כי בדבריו של חמינאי ניכרת מגמה חדשה. "הוא לא תוקף עוד את ארה"ב ככלל - אלא את טראמפ באופן אישי, כמעט רגשי", נכתב. "הוא מזלזל בו במילים חריפות, משלהב את הקהל לצעוק 'מוות לאמריקה', אך ממשיך לפנות אליו - כאילו אינו מסוגל לנתק באמת". הפרשנות מצביעה על כך שטראמפ הצליח לפגוע בחמינאי במקום הרגיש ביותר - יוקרתו הרוחנית־מיסטית כמנהיג עליון, נציגו של האימאם הנעלם. ההשפלה שנגרמה לחמינאי - מול שליטי ערב, העולם ואזרחי אירן - מחייבת אותו להגיב. "אם לא יגיב - הוא נתפס חלש. אבל אם יסגור את הדלת למו"מ - הוא מוותר על קלף הלחץ האחרון שלו". לכן, לפי הפרשנים, חמינאי בוחר בפתרון ביניים מוזר: תקיפה מילולית קשה - אך ללא ניתוק דיפלומטי. "זה לא רק סתירה מדינית", נכתב, "זו סתירה פסיכולוגית עמוקה".