הוועדה לביטחון לאומי בכנסת קיימה (יום ב', 19.5.25) דיון מיוחד שעסק בפירוק עמותות החשודות בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור - בהן העמותה האיסלאמית למען נזקקים, עמותת המעשים ההומניטריים, ועמותת 48. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, קיימת סכנה ממשית כי כספי ציבור, לרבות כספים קואליציוניים, הוזרמו לעמותות שיש להן קשרים עם חמאס והזרוע הצפונית של התנועה האיסלאמית. "לא נאפשר למימון המדינה לשמש כחמצן לטרור", הצהיר פוגל בדיון. "מדובר בסרטן ממאיר שפוגע בלב המדינה". ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), שיזמה את הדיון, הציגה תחקיר הכולל מידע על שלוש עמותות המזוהות עם רע"ם - עמותת אל-אקצה, עמותת 48 ועמותת המעשים ההומניטריים - שלדבריה שיתפו פעולה עם ארגוני טרור. "יש כאן עידוד טרור בחסות המדינה", אמרה. "אם לא נעצור את זה מהשורש, אנחנו משתפים פעולה עם האויב". ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) טען כי "האויב לא תמיד לובש מדים - לפעמים הוא מגיע מחופש כעמותת צדקה". גם ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) הצטרף לדברים: "מימון עמותות צדקה הוא כלי בידי התנועה האיסלאמית לגיוס תומכים ולחתירה תחת קיומה של ישראל". הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע בארמון הנציב, הזהיר כי "הכסף שמועבר לעמותות עלול לעלות לנו בדם. יש לנתק את צינורות החמצן של החמאס - כולל במרחב העמותות".

דוחות פיקוח ותהליכי פירוק - אך העמותות ממשיכות לפעול

סהר מיסק, נציגת משטרת ישראל, הסבירה כי סמכויות הפירוק נתונות לרשם העמותות ולרשות התאגידים. לדבריה, המשטרה מעבירה מידע רלוונטי לגופים אלו, ומלווה את ההליכים ככל שנדרש. עו"ד שירן שושנה, מנהלת המחלקה המשפטית ברשות התאגידים, מסרה כי באפריל הוגשה תלונה נגד עמותת המעשים ההומניטריים, בעקבות פיקוח שמצא "ליקויים חמורים, לרבות פעילות במדינות אויב, מניעת בקרה על נכסי העמותה וחשש לשיתוף פעולה עם ארגוני טרור". לדבריה, הדיון בעניינה נקבע ל־8 בספטמבר 2025 - ועד אז היא תמשיך לפעול. בעניין עמותת 48, נמסר כי טיוטת דוח ממצאים כבר הוכנה - והיא נמצאת כעת בבחינה משפטית. עו"ד לילך וגנר, מהמחלקה למשפט הציבורי במשרד המשפטים, ציינה כי קיים צורך "לשפר את יכולת שיתוף המידע בין הגורמים השונים ולחזק את העיצומים המנהליים, כדי למנוע השהיית הטיפול בגופים הפועלים לתמיכה בטרור במסווה של עמותות צדקה". יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הודיע כי בשבוע הבא ייערך דיון חסוי שיבחן את האפשרויות לחקיקה ייעודית בנושא. "יש לנו מכנה משותף אחד - להבטיח את קיומה של מדינת ישראל ושגרת חייה. לא נאפשר לגורמים עוינים לכרסם בכך מבפנים".