במהלך דרמטי, הודיעה (20.5.25) ממשלת בריטניה על השעיית המו"מ להסכם סחר חופשי עם ישראל, וזימנה את שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי, לשיחה דחופה. ההחלטה מגיעה ברקע ההסלמה בעזה והגבלות הסיוע ההומניטרי המוטלות על הרצועה. בריטניה היא יעד הייצוא הגדול ביותר של ישראל באירופה ושותפת הסחר הרביעית בעולם. היקף הסחר בסחורות ושירותים בשנת 2023 עמד על 9 מיליארד דולר. עיקר ייצוא הסחורות הישראלי לבריטניה היה כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות (32%). ייצוא השירותים בשנת 2022 היה 4.1 מיליארד דולר, מתוכם כ-60% שירותי מחשוב - תוכנה, סייבר, מו"פ ופינטק. שר החוץ הבריטי, דייוויד לאמי, הצהיר בפני הפרלמנט כי ההחלטה נובעת מהמצב ההומניטרי החמור בעזה, אותו תיאר כ"בלתי נסבל". הוא גינה את דבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שקרא ל"טיהור עזה", וכינה אותם "קיצוניים ומזיקים ליחסים הבינלאומיים של ישראל". בנוסף, הודיעה בריטניה על הטלת עיצומים על מספר מתנחלים וארגונים ביהודה ושומרון, בהם דניאלה וייס ותנועת נחלה, בגין תמיכה באלימות כלפי פלשתינים. ממשרד החוץ נמסר בתגובה חריפה ובלתי שגרתית: "גם לפני ההודעה מהיום - הנושא כלל לא קודם על-ידי הממשלה הנוכחית בבריטניה. ההסכם הוא לתועלת הדדית של שתי המדינות. אם בשל אובססיה אנטי-ישראלית ושיקולים פוליטיים פנימיים מוכנה ממשלת בריטניה לפגוע בכלכלה הבריטית - זו החלטה שלה". כתב News1 מעיר כי התמ"ג של בריטניה עומד על 3.38 טריליון דולר, בעוד התמ"ג של ישראל הוא 531 מיליארד דולר. עוד נמסר מהמשרד: "העיצומים נגד המתיישבים ביהודה ושומרון תמוהים, אינם מוצדקים ומצערים - במיוחד כשהם ננקטים בזמן שישראל אבלה על קורבן נוסף של הטרור הפלשתיני, צאלה גז ז"ל, שנרצחה בדרכה לחדר הלידה, והרופאים עדיין נאבקים על חיי תינוקה בבית החולים". לסיום נמסר: "המנדט הבריטי הסתיים לפני 77 שנים בדיוק. לחצים חיצוניים לא יסיטו את ישראל מדרכה במאבקה על קיומה וביטחונה נגד אויבים הפועלים להשמדתה".

לחץ בינלאומי גובר

הצעד הבריטי מצטרף ללחץ בינלאומי גובר על ישראל, כאשר בריטניה, צרפת וקנדה פרסמו הצהרה משותפת המאיימת ב"צעדים קונקרטיים" אם ישראל לא תפסיק את ההתקפות בעזה ותאפשר סיוע הומניטרי. הסחר בין ישראל לבריטניה מבוסס כיום על הסכם משנת 2021, שנחתם בעקבות פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי בשנת 2020. ביולי אשתקד הודיעה ממשלתו של קייר סטארמר, עם עלייתה לשלטון, כי תמשיך את המו"מ על הסכם חדש - מה שסותר את הודעתו היום של משרד החוץ ואת תגובתה של ישראל באותה עת. שר הכלכלה והתעשיה, ניר ברקת, אמר אז: "ההסכם המתגבש עם בריטניה צפוי להיות הגדול, המקיף והמודרני ביותר של מדינת ישראל ומהווה אינטרס משותף לשתי הכלכלות שיאפשר מימוש נרחב של פוטנציאל הסחר וההשקעות הטמון בין המדינות. מנהל מינהל סחר חוץ במשרדו, רועי פישר, אמר: "שדרוג ההסכם יאפשר הרחבה משמעותית של הסחר וההשקעות אל תחומים אשר טרם נכללים בהסכם הנוכחי וישדרג משמעותית את מעמדן של חברות ישראליות בשוק הבריטי".