מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי אישרה (20.5.25) לפתוח בהליך לבחינת הסכם ההתאגדות עם ישראל - מהלך מדיני תקדימי שיכול, בטווח הרחוק, להוביל להשעיית ההסכם כולו. מדובר ביוזמה הולנדית שזכתה לתמיכתן של מדינות מרכזיות ובהן צרפת, ספרד, אירלנד, שוודיה וסלובניה. הרקע: טענות חמורות מצד מדינות באיחוד להפרות של זכויות אדם מצד ישראל במהלך הלחימה ברצועת עזה. שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס (אסטוניה), אישרה את פתיחת ההליך, והבהירה כי "ישראל עושה מעט מדי בתחום ההומניטרי. ההחלטה לאפשר כניסת סיוע היא טיפה בים". לדבריה, "המצב בעזה הוא קטסטרופלי, ועזרה חייבת לזרום מיד וללא הגבלות". היא ציינה כי לחץ אירופי הוא אמצעי חיוני לשינוי מדיניות ישראל.

סעיף זכויות האדם: מפתח לסעדים עתידיים

הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי נחתם בשנת 2000, וכולל סעיף מרכזי - סעיף 2 - המחייב את הצדדים לכבד את זכויות האדם כחלק בלתי נפרד מהיחסים הבילטראליים ("היחסים מבוססים על כיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים, המכווינים את מדיניותם הפנימית והבינלאומית ומהווים רכיב חיוני של הסכם זה"). חריגה או הפרה בוטה של עקרונות אלו עשויה להוות עילה להשעיית ההסכם - מהלך שטרם קרה אך ייתכן כעת, לראשונה. שר החוץ של צרפת, ז'אן-נואל בארו, הצטרף לעמדה התקיפה וציין כי "ההקלה הישראלית על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה אינה מספקת. יש לבחון ברצינות האם ישראל עומדת בהתחייבויותיה לפי ההסכם".

הסכם ההתאגדות - מסגרת כוללת ליחסים

הסכם האסוציאציה (בשמו הרשמי: הסכם התאגדות האיחוד האירופי-ישראל) נחתם בשנת 1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000. הוא מהווה את המסגרת המשפטית ליחסים בין ישראל לבין האיחוד בתחומי הסחר, המדיני, התרבותי והחברתי, ובין היתר מבטל מכסים הדדיים, מאפשר תנועות הון בין הצדדים, מגביר את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי ומעניק לישראל גישה לתוכניות של האיחוד האירופי. האיחוד הוא שותף הייצוא השני בגודלו של ישראל (אחרי ארה"ב, עם 28% מהייצוא) ושותף הסחר הגדול ביותר שלה (41% מהייבוא), כך שפגיעה בהסכם תנחית מכה קשה על הכלכלה הישראלית. זאת, בנוסף למשמעות המדינית מרחיקת הלכת של צעד שכזה, אשר יאותת על פגיעה ניכרת במעמדה הבינלאומית של ישראל.

יחסים כלכליים על הפרק

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, והיקף הסחר ההדדי בין הצדדים נאמד בכ-50 מיליארד אירו בשנה. הסכם ההתאגדות כולל לא רק הקלות מכס וייצוא, אלא גם הסכמים בתחומי המחקר, האקדמיה, תעופה (שמיים פתוחים), תוכניות חילופי סטודנטים ושיתופי פעולה מדיניים. כל אלה עלולים להיפגע אם תימשך הבחינה ותוביל להחלטה על השעיה. הצעד הנוכחי זכה לתמיכתן של 17 מתוך 27 מדינות האיחוד - רוב מובהק שמספיק לפתיחת ההליך. בין התומכות ביוזמה, מלבד הולנד, נמנות שוודיה, פינלנד, בלגיה ופורטוגל. רק לפני שנה נבלמה יוזמה דומה מצד אירלנד וספרד על-ידי מדינות פרו-ישראליות, אך כעת השתנתה המגמה. עם זאת, כל שינוי בהסכם טעון הסכמה פה אחד.

משרד החוץ: לא הופתענו, ואנחנו פועלים

במשרד החוץ בירושלים פועלים לסכל את המהלך הדיפלומטי. שר החוץ גדעון סער עמד במגעים עם עמיתיו ממדינות האיחוד, במטרה לרכך את ההחלטה ולמנוע מהלכים נוספים. גורם מדיני ישראלי טוען כי מדובר היה ב"ניסיון למארב דיפלומטי" שהתבשל בשקט במהלך היומיים האחרונים. "למרות הניסיון להפתיע את ישראל, לא התקבלה החלטה קיצונית. נוסח ההחלטה מתון ולא מדבר על השעיה. לצדנו התייצבו מדינות מהחשובות באירופה - גרמניה, איטליה, הונגריה, יוון, קפריסין ועוד", אמר אותו גורם.

חלוקה גושית באירופה

לפי המידע שבידי משרד החוץ, ניתן לזהות חלוקה ברורה באירופה: מדינות מערב אירופה בעלות אג'נדה פרו-פלשתינית מובילה (הולנד, צרפת, ספרד) דוחפות לפעולה נגד ישראל, בעוד שמדינות מזרח אירופה, וכן גרמניה ואיטליה, בולמות כל קריאה להטלת עיצומים או להשעיית ההסכם. הכיוון - ועדת שיחור בהמשך להחלטת מועצת שרי החוץ, צפויה להתכנס ועדת שיחור (Subcommittee on Human Rights) של הפרלמנט האירופי, אשר תבחן את ממצאי המלחמה בעזה ותמליץ כיצד לנהוג. תהליך זה צפוי להימשך מספר חודשים, אך עלול לצבור תאוצה ככל שמצב ההומניטרי בעזה יתדרדר. המהלך האירופי הוא איתות ברור לישראל כי מדיניות הלחימה ברצועה נתונה תחת זכוכית מגדלת בינלאומית. בשלב זה, מדובר בבחינה בלבד - אך ההשלכות האפשריות ברורות. משרד החוץ יידרש לגיוס מדיני נרחב כדי למנוע הידרדרות מדינית, בעוד מדינות אירופה יידרשו להכריע אם להפריד את היחס לישראל מן היחס לממשלה הנוכחית.