בית המשפט העליון של ארה"ב מאפשר לנשיא דונלד טראמפ לפטר מנהלים של סוכנויות ממשל עצמאיות. ההחלטה ניתנה (22.5.25) בידי השופטים השמרנים של בית המשפט - הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים קלרנס תומס, סטיבן ברייר, ניל גורסץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט - נגד השופטות הליברליות סוניה סוטומאיור, אלנה קגן וקטנג'י ג'קסון-בראון. שופטי הרוב דחו את בקשתן של שתי מנהלות מפוטרות בסוכנויות רגולטוריות להוציא צו ביניים נגד פיטוריהן. המבקשות היו גוויין וילקוקס מהמועצה הלאומית ליחסי עבודה, המגנה על עובדי מדינה מפני אפליה, וקאת'י האריס שעמדה בראש המועצה של Merit Systems Protection, שתפקידה להגן על עובדי מדינה מקצועיים מפני השפעות פוליטיות. ההכרעה אינה לגופה של המחלוקת וזו תמשיך להתברר בערכאות הפדרליות הדיוניות, אך משמעותה המעשית היא שטראמפ מקבל יד חופשית - בניגוד לפסיקה ולנוהג ב-90 השנים האחרונות. סוכנויות רגולטוריות מרכזיות בממשל הפדרלי כפופות לממשל (בראשות הנשיא) מבחינה ארגונית ותקציבית, אך שומרות על עצמאות מקצועית כדי למנוע השפעות פוליטיות. בין הבולטות שבהן: הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי), הקובע את מדיניות הריבית; מינהל התרופות והמזון (FDA), שהוא הרגולטור החשוב ביותר בעולם בתחומים אלה; והרשות להגנת הסביבה. המטרה היא שההחלטות היום-יומיות הנוגעות לחייהם, בריאותם ורווחתם של תושבי ארה"ב יתקבלו על בסיס מקצועי בלבד.

"כפוף לתקדימים צרים"

טראמפ פיטר שורה ארוכה של בכירים בממשל, מעבר למקובל עם כניסתו של נשיא חדש. בחלק מן המקרים מדובר היה ברצון ליישם את מדיניותו, בעיקר נגד התפיסה הליברלית של DEI ("גיוון, שוויון, הכלה"), ובמקרים אחרים - בנקמנות נגד מי שלטענתו פעלו נגדו. החשש המרכזי היה שטראמפ יפטר את נגיד ה"פד", ג'רום פאואל (שהוא מינה ואשר כהונתו הוארכה בידי ג'ו ביידן), בשל מחלוקת עזה על מדיניות הריבית - אם כי טראמפ הבטיח שיאפשר לו לסיים את כהונתו בעוד שנה. בדעת הרוב נאמר: "מאחר שהחוק מעניקה לנשיא את הכוח הביצועי, מותר לו לפטר ללא סיבה פקידים ביצועיים המיישמים כוח זה בשמו, וזאת כפוף לתקדימים צרים שהוכרו בפסיקתנו". לצד זאת מדגישה ההחלטה, כי הדברים אינם אמורים בפדרל ריזרב, לו יש "מבנה ייחודי, ישות פרטית-למחצה ההולכת בעקבות המסורת ההיסטורית של הבנק הראשון והבנק השני של ארה"ב". קגן מותחת ביקורת על דעת הרוב, באומרה שעמיתיה משתמשים בהליך ביניים כדי לצאת בהצהרה משמעותית לה יש השלכות על יסודותיו של הממשל הפדרלי. לדבריה, טראמפ מקבל כעת רשות להפר את פסק הדין מ-1935, אותו היא מגדירה כאחד התקדימים המבוססים ביותר של בית המשפט העליון. קגן אומרת כי לפחות מאז שנות ה-1950 לא ניסה אף נשיא לפטר ללא סיבה עובד ברשות עצמאית; "היום, בית המשפט מעניק בפועל את ברכתו למעשים כאלה. אני לא אעשה זאת".