מהפכה בכחול. שר התפוצות וההסברה עמיחי שיקלי הוביל לאישור רפורמה מרחיקת לכת במדיניות ההתיישבות של הבדואים בנגב, במסגרתה תתאפשר קליטת פזורה על קרקעות שבמחלוקת - תוך יצירת לוחות זמנים קשיחים ותנאים מקדימים לפיצוי. הרפורמה מתמקדת בתביעות בעלות בתוך תחומי יישובים קיימים, אשר מונעות זה שנים את פיתוחם. ועדת השרים לענייני החברה הבדואית אישרה (25.5.25) את הצעת המחליטים שהוביל שיקלי, שלראשונה קובעת כי הסכמה לפינוי שטח בדואי נתבע תותנה בהתיישבות של אחרים בפועל במקום, תוך הגבלת הזמן להסכמה. אם לא יתמלא התנאי, השטח ייגרע מהתוכנית המרחבית של היישוב, מה שמוריד את ערכו התכנוני והקרקעי לאפס כמעט. המדיניות שאושרה על-ידי ועדת השרים לענייני החברה הבדואית כוללת מנגנון וולונטרי חדש: תובעי בעלות ויורשיהם יוכלו להגיע להסדר פשרה עם המדינה - במסגרתו יוסרו תביעותיהם, ובתמורה יינתן פיצוי והכרה חלקית, שיאפשרו פיתוח מוסדר של הקרקע לצורכי יישוב קבע. הרקע: כ-600 אלף דונם בנגב תחת תביעות בעלות לפי נתוני משרד התפוצות, מעל 300 אלף בדואים חיים כיום בנגב, מתוכם כ־90 אלף בפזורה בלתי מוכרת. למעלה מ־600 אלף דונם מצויים תחת תביעות בעלות - חסם מרכזי שמעכב הקמת שכונות חדשות, חיבור לתשתיות, והעתקת הפזורה לתוך יישובים מוסדרים. ברבים מהיישובים שתוכננו להכיל אלפי משפחות, שיעור התפוסה עומד כיום על 40-15 אחוזים בלבד. לעיתים מדובר ביישובים בגודל העולה על ערים כמו כפר סבא, שנשארים ריקים כמעט לחלוטין - בעוד שהפזורה ממשיכה להתרחב.

תמרוץ חיובי ושלילי: ככל שתחלוף התקופה - התמורה תצטמצם

הרפורמה מתווה לוח זמנים קשיח להסדרת תביעות: המדינה תפרסם קול קורא לתובעי בעלות, ותאפשר תקופת זמן מוגבלת להסדרת ההסכמה. מי שייענה - יקבל פיצוי ופתרון מוסכם. מי שלא - הקרקע תיגרע מהמפה התכנונית, ובמקרים מסוימים אף תופקע כחוק.