ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (26.5.25) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר). הצעת החוק נועדה לאפשר פסילה אישית של מועמדים בבחירות לרשויות מקומיות - ולא רק של רשימות שלמות - וזאת בשל שלוש עילות עיקריות:
- שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
- תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל
הצעת החוק קובעת גם חזקה לפיה מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הבחירות - ייחשב כתומך במאבק מזוין, כל עוד לא הוכיח אחרת.
הליך מורכב, ביקורת על קווים מעורפלים
ההליך לקביעת מניעותו של מועמד יתנהל לפני יושב-ראש ועדת בחירות אזורית. היועץ המשפטי לממשלה או ועדת הבחירות המקומית יהיו רשאים להגיש עתירה כנגד רשימה, בעוד שלעתירה נגד מועמד יחיד יידרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות המקומית. על ההחלטה ניתן יהיה לערער לפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ומשם - לבית המשפט העליון, אך רק בשאלה משפטית.
במהלך הדיון, עלו תהיות מצד חלק מהח"כים אם אין חשש ש"המונחים המופיעים בחוק אינם מוגדרים באופן חד-משמעי". חלק מהדוברים הדגישו את הצורך לוודא שהכלים שמעניק החוק לא יאפשרו פסילה שרירותית או פוליטית. מנגד, התומכים ציינו כי ההצעה מאזנת בין הצורך בהגנה על אופיה של המדינה לבין קיום הליך מסודר ומדורג עם אפשרות לערעור.
הצעת החוק גובשה ונחתמה על-ידי קבוצה רחבה של חברי כנסת מסיעות שונות: דב מילבצקי, עודד פורר,
דן אילוז,
יבגני סובה,
שרון ניר,
יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, יצחק רוייזר,
צגה מלקו,
אריאל קלנר,
אופיר כץ,
משה סעדה,
טלי גוטליב,
אלי דלל,
אברהם בצלאל,
יוסף טייב,
שמחה רוטמן ו
אוהד טל.
הרחבת מנגנון ההגנה החוקתי גם לרמה המקומית
הצעת החוק משקפת את התפיסה לפיה יש להחיל גם על השלטון המקומי את עקרונות ההגנה החוקתית של מדינת ישראל, כפי שאלה מעוגנים כיום בחוק יסוד: הכנסת. כזכור, סעיף 7א לחוק היסוד מתיר את פסילת השתתפותם של מועמדים בבחירות לכנסת בגין עילות דומות.