"למה לילדים אין כסף, אבל למחבלים כן?" ח"כ ירון לוי (יש עתיד) הביע זעם על סדר העדיפות התקציבי של משרד לביטחון לאומי: "קיבלתם כמעט שני מיליארד שקלים לשיפוץ מתקני כליאה ולאגפים לאסירים ביטחוניים. למה אתם לא שמים את הילדים שנפגעו מהמלחמה בראש סדר העדיפות?". גם ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) דרשה לדעת כיצד הכסף מחולק, וטענה: "בני הנוער במגזר הערבי מהווים נתח עצום מהנוער בישראל, והם הנפגעים הראשיים מהאלימות. איש לא רואה אותם". נציג פורום הדרוזים והצ'רקסים, יאסר גדבאן, הזהיר שהמדיניות החדשה תוביל לקריסה מוחלטת של מערך הביטחון הקהילתי ביישובים קטנים: "ברשויות עם פחות מ־10,000 תושבים מקצצים תקנים, אין שיטור קהילתי, אין מצלמות, רק הנחיות ביורוקרטיות יקרות. שלחנו מכתב - אין מענה".

ילדים חשופים, מדריכים מפוטרים

ראש מועצת ירכא, סלמאן מולא, הציג תמונה עגומה: "בשנה האחרונה נרצחו אצלנו ארבעה אנשים. הילדים רואים את זה. אין שיטור עירוני, אין תקציב. אתם דנים בקיצוצים כשצריך להגדיל פי כמה". סיף משלב, ראש מועצת אבו סנאן, הוסיף כי דווקא כשהמערכות התחילו לפעול - בא הקיצוץ: "הרכזים עבדו, התקדמנו, ואז - בום. אין תקציב, תתחילו הכל מחדש". גם בתוך מערכת החינוך מורגש החשש. מלכה כץ, ממונה על מניעת סמים ואלכוהול במשרד החינוך, הזהירה כי פגיעה בתקציב עלולה להשבית את פעילות ההסברה בבתי הספר וברשתות החברתיות. טלי יוגב מהרשות לביטחון קהילתי סיפרה על תוכנית "חופים" שתופעל הקיץ בחמישה יישובים בלבד - מענה דל למאות אלפי בני נוער שנמצאים מחוץ למסגרת בקיץ.

הוועדה דורשת שקיפות: "היכן הכסף?"

יו"ר הוועדה ח"כ רביבו סיכם את הדיון בדרישה להציג בתוך זמן קצר את הדוחות הכספיים של הרשות, פירוט התקציב לכל רשות לשנת 2025, רשימת העובדים שיפוטרו והיקף התוכניות שיסגרו. לדבריו, "הרשות אמורה לוודא שילדינו חיים בביטחון ובמסגרת. כשהמדינה לא נוכחת - הילדים נופלים. יש לנו חובה להיות המגן, להורים אין תמיד את היכולת". נציגי המשרד לביטחון לאומי השיבו כי ייבחנו את הנתונים מחדש. אולם, מבין דברי המשתתפים בדיון עלתה תחושה ברורה: המדינה משדרת שהמוגנות של ילדים - בעיקר בפריפריה - היא אחרונה בתור.