הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, מבקשים מבג"ץ (27.5.25) לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין בו נקבע שיש למנות את נציב שירות המדינה בהליך תחרותי. משמעות הבקשה היא, שככל הנראה לא ימונה נציב עד להכרעה בה, ואם תתקבל - עד לפסק הדין בדיון הנוסף. פסק הדין ניתן בתחילת החודש בידי הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, מול דעת המיעוט של המשנה לנשיא נעם סולברג. בדעת הרוב נקבע, כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי. ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. אין עוד מקום לפרקטיקה, ולפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על-פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.

להשיב את המשפט הציבורי לגבולות המשפט

נתניהו והממשלה טוענים: "פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המינהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר - וכל זאת תוך הנמקה הנעדרת מקורות נורמטיביים פורמליים, אך רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים. "פסק הדין תולש, כאבר מן החי, מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי המטיל על אזרחי ישראל את מוראו לצד שירותו אותם. פסק הדין יוצר שירות ציבורי שבו האזרחים, בעלי הזכויות הדמוקרטיות, הם אך ורק מושאים להפעלת הכוח של הרשות המבצעת מבלי שיש להם יכולת השפעה אפקטיבית על עיצובה. לא ניתן להותיר מצב זה על-כנו. "לפיכך דיון נוסף נחוץ לא רק לשם עשיית צדק עם המבקשים כבעלי דין, ודי בכך, כי אם גם לשם שיקום הדמוקרטיה הישראלית אשר במצב בתר פסק הדין הינה חלולה, חסרה ולקויה; לשם שיקום שלטון החוק; לשם שיקום האמון הציבורי; ולשם השבת המשפט הציבורי בישראל חזרה לגבולות המשפט". הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר.

ההחלטה - כנראה בידי דוד מינץ

דיון נוסף בבית המשפט העליון הוא הליך נדיר וחריג, שקיומו מותנה בעיקר בכך שפסק הדין בו מדבר קבע הלכה חדשה ומוקשת, הסותרת הלכות קודמות; או שיש מקום לדיון נוסף מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה. נתניהו והממשלה טוענים, כי כל אלה קיימים בפסק הדין בנוגע לנציב. הם אומרים, כי עמית עצמו קבע שיש לסטות מן ההלכה הקודמת (שניתנה לפני 35 שנה) בשל השתנות הנסיבות, וטוענים כאמור שהשלכותיה של ההלכה החדשה הן קשות ונרחבות. ההחלטה על דיון נוסף נתונה ברגיל בידי נשיא בית המשפט העליון, אך מאחר שפסק דין זה ניתן בידי שלושת השופטים הבכירים ביותר - נראה שהיא תעבור לשופט הרביעי בסניוריטי, דוד מינץ. הוא יחליט האם לדחות על הסף את הבקשה או לבקש את עמדות העותרים. אם יחליט על דיון נוסף, יהיה זה מינץ שיקבע כמה שופטים יצטרפו לעמית, סולברג וברק-ארז; גם אלו יהיו לפי הסניוריטי.