"על הממשלה לגבש תוכנית ליציאה מהגירעון. נדרשת הכנה מיידית של תוכנית כלכלית רב-שנתית מוטת צמיחה". כך אומר (28.5.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (רואה חשבון במקצועו), בכנס אלי הורוביץ של המכון לדמוקרטיה (לשעבר כנס קיסריה). הוא מטיל את המשימה במפורש על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ. הגרעון התקציבי הגיע אשתקד לשיא של למעלה מ-8% תוצר ועומד כיום על למעלה מ-5% תוצר, כפליים מאשר לפני המלחמה. ההערכה היא, שהמשך המלחמה בעזה יגדיל שוב את הגרעון, בעוד הורדת דירוג האשראי של ישראל (שכבר בוצעה ועלולה להישנות) מייקרת את נטילת ההלוואות והנפקת האג"ח בידי המדינה. על תקציב המדינה לשנת 2025 נמתחה ביקורת מצד כלכלנים רבים, בנימוק שהוא מתמקד בגזירות ובמיסים במקום לקדם מנועי צמיחה. אנגלמן שב והתייחס לפעילות משרדו בנוגע למלחמה: "עלינו לפעול לבדיקה עצמאית ובלתי תלויה של הכשלים הרבים הקשורים במתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר. מזה חודשים משרדנו שוקד על עשרות ביקורות במגוון נושאים הקשורים למתקפת הטרור ולמלחמת חרבות ברזל. הביקורות מתייחסות לכלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. "בניגוד לטענות משוללות יסוד שמעלים גורמים בעלי אינטרס, אני שב ומדגיש: אנחנו בודקים את כולם, מראש הממשלה ומטה - איש לא חסין מביקורת המדינה. כמבקר המדינה אני מחויב אך ורק לאזרחי ישראל. במארג הדמוקרטי יש לביקורת המדינה תפקיד חשוב ביותר. אותם גורמים בעלי אינטרס לא ירתיעו ולא ירפו את ידנו". הוא מסר, כי משרדו משלים כעת דוח על העדר תפיסת הביטחון הלאומית וההשפעה של מצב זה על 7 באוקטובר. לדברי אנגלמן, "בדוח על רישוי המסיבה ברעים [מסיבת הנובה] ואבטחתה עולים כשלים רבים, וחשוב שהאחראים לכך יישאו בתוצאות".

לא יכולים להרשות לעצמנו עשור אבוד נוסף

בהקשר הכלכלי של המלחמה, אמר אנגלמן: "אנו משלימים דוח על ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי חרבות ברזל. מבלי להיכנס לפרטי הדוח, אני רוצה להתריע שעל הממשלה לגבש תוכנית ליציאה מהגירעון וכי נדרשת הכנה מיידית של תוכנית כלכלית רב-שנתית מוטת צמיחה. "תמונת המצב לשנים 2025-2023 מדברת על גירעונות מצטברים בתקציב המדינה בהיקף של 300 מיליארד שקל, וזאת לפני הפריצה הצפויה בגירעון לשנת 2025. בנוסף, המלצות ועדת נגל [לתקציב הביטחון] ותשלומים לכיסוי נזקי המלחמה צפויים ללוות אותנו בעשור הקרוב בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. "צד הסיכונים הביטחוניים אנחנו עומדים בפני סיכונים כלכליים משמעותיים ביותר. חווינו משבר כלכלי משמעותי פעם אחת בעקבות מלחמת יום כיפור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עשור כלכלי אבוד נוסף, ובפרט בצל השחיקה במעמדנו הבינלאומי. ראש הממשלה ושר האוצר חייבים, לצד ההתמודדויות הביטחוניות, לגבש כבר עתה תוכנית כלכלית רב-שנתית מוטת צמיחה, תוך הצבת סדרי עדיפות ושילוב התרחישים השונים. סוף מעשה במחשבה תחילה".