גם מגזר התעשיה רשם עלייה ניכרת, עם צריכה של 1.5 BCM - גידול של 5.9%. בתוך כך, רשת החלוקה - המובילה גז בלחץ נמוך - התרחבה והגיעה לצריכה של 0.43 BCM, גידול של 9.4%. לשם המחשה: רק לפני עשור הצריכה ברשת זו הייתה אפסית.
בין הצרכנים החדשים ניתן למנות בתי חולים כמו שיבא, ברזילי ופוריה - שהחלו להשתמש בגז לצורכי חימום, בישול ותפעול מערכות רפואיות, ובכך הפכו את הגז גם לאמצעי חיסכון וגם לכלי לחיזוק עמידות תשתיתית בשעת חירום.
היצוא פורץ גבולות - והופך למקור הכנסה אסטרטגי
כמות הייצוא לשנת 2024 עמדה על כ־13.2 BCM - גידול של כ־13.3% ביחס לשנת 2023, והכפלה של יותר מפי שלושה בתוך חמש שנים בלבד. אם בשנת 2020 עמד הייצוא על 4.3 BCM, הרי שב־2024 מדובר כמעט בשליש מסך אספקת הגז.
ישראל מייצאת כיום גז למצרים ולירדן, כאשר חלק מהגז ממשיך מזרחה דרך ירדן - אך חלקו מגיע גם לחופי מצרים דרך קו EMG, ומוזרם משם מחדש כגז נוזלי לאירופה. בכך,
גז ישראלי מציל בפועל את אירופה מהתלות ברוסיה - מציאות שהייתה דמיונית לפני עשור.
המשמעות הכלכלית ניכרת: הגז יצר תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים ממסים, תמלוגים, ומס רווחי יתר שהוזרמו לקרן לאזרחי ישראל. מדובר במנוף כלכלי שעדיין לא מוצה.
מאגר כריש־תנין מפתיע - וצומח בקצב מסחרר
בשקט-בשקט, הפך מאגר כריש־תנין לגורם משפיע במשק: מ־4.6 BCM בשנת 2023 קפץ המאגר ל־5.8 BCM ב־2024 - זינוק של 26%. בכך, הוא אחראי כבר ל־21% מהאספקה המקומית. לשם השוואה, לוויתן סיפק 42% ותמר 37%.
קצב ההפקה הגבוה מכריש, למרות היותו חדש יחסית, נובע ממערך ההולכה המתוחכם שהוקם באגן הים התיכון - עם קווים כפולים, תחנות דחיסה ותשתית שמוכנה להכפלת הספק.
מחירים: גלובוס רועש - אך ישראל יציבה
בעולם נרשמו תנודות חריפות במחירי הגז - עקב מזג אוויר קיצוני, תחזוקות בלתי צפויות ונפילת אספקה מנורבגיה. אך בישראל נשמרו מחירים יציבים, סביב 4.5-4.7 דולר ליחידת אנרגיה. הדבר נובע מהסכמים ארוכי טווח שמגינים על הצרכן.
בינואר האחרון, לדוגמה, בזמן שגל קור בארה"ב הקפיץ את המחיר בהנרי האב ליותר מ־10 דולר ליחידה, בישראל לא נרשמה כל עלייה. מדובר ביתרון אסטרטגי של ממש.