שר הפנים יוכל להורות על גירוש של אזרחים או תושבי קבע שמעודדים או מסיתים לטרור - גם אם אין להם כל קשר משפחתי למחבל שביצע את הפיגוע. כך קובעת הצעת חוק חדשה שהניחו על שולחן הכנסת חברי הכנסת פנינה תמנו ו
מתן כהנא (המחנה הממלכתי). מטרת ההצעה היא להרחיב את הכלים המשפטיים והמנהלתיים שמעמידה המדינה במאבק נגד הטרור, גם כאשר מדובר בתמיכה עקיפה, הסתה או קשר רופף לפיגוע.
החוק המוצע, שקיבל הבוקר (3.6.25) תמיכה עקרונית מהממשלה, מבקש לתקן את חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה-2024, ולהחליף אותו בנוסח רחב יותר: "חוק לגירושו של מי שמעודד או מסית לטרור". בכך תוסר ההתמקדות בבני משפחה ותתאפשר פעולה גם כלפי שותפים אחרים, כגון שותף לדירה, חבר לעבודה או שכן, אם יוכח שהיו מעורבים במעשי טרור או סייעו להם בפועל - במודע ובכוונה תחילה.
הליך גירוש חדש - רק באישור שיפוטי
לפי ההצעה, גירוש יתאפשר רק לאחר התייעצות עם שר הביטחון, קבלת חוות דעת מודיעינית של השב"כ, וחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר קבלת אישור של בית המשפט לעניינים מינהליים. מדובר בהחמרה באמות המידה לקבלת החלטה על גירוש, אך במקביל - גם בהרחבת קהל היעד שעלול להיחשף להליך כזה.
בדברי ההסבר נכתב: "הצעת החוק נועדה לטפל במקרים שבהם אזרחים ותושבים ישראלים, שלפי חוק המאבק בטרור היה בידיהם מידע אך לא פעלו למנוע את הפיגוע, או סייעו לו - לא נכללים כיום תחת החוק. היא מיועדת לכסות גם מקרים של קשר עקיף או תמיכה גלויה במעשים".
שינוי סמנטי - עם השלכות פליליות
עוד שינוי מהותי נוגע להגדרת התמיכה בטרור. החוק הקיים כולל את המונח "אהדה", שמבחינה משפטית עלול להוות קרקע בעייתית לפרשנות. לפי ההצעה, יימחק הביטוי הזה, ויישארו רק מונחים כמו "שבח", שנחשבים ברורים וחד-משמעיים יותר. המחוקקים מדגישים כי אין בכוונתם להעניש אדם על "לייק" בפייסבוק, אלא לפעול רק במקרים של עידוד ממשי ומכוון.
בין הסעיפים המתוקנים:
- סעיף 1 - נמחקת ההגדרה "בן משפחה".
- סעיף 2 - מתיר גירוש של "אדם" ולא רק בן משפחה, באישור בית משפט, ולאחר קבלת חוות דעת מגורמי הביטחון והמשפט.
- סעיף 3 - הסעיף שדן בערר יוחל גם על אנשים שאינם בני משפחה, ומסדיר את המנגנון שבו יוכלו לערער על החלטת גירוש.
החוק המוצע נכתב בין היתר כתגובה לגל פיגועים ולמתקפת הטרור הרצחנית שביצע חמאס ב-7 באוקטובר 2023. מאז נרשמו מקרים רבים של תמיכה בפיגועים מצד אזרחים ישראלים ותושבי קבע, שבחלק מהמקרים גם החזיקו במידע מוקדם על כוונות לפיגוע אך לא פעלו למונעו.
הצעת החוק תקודם בקריאה טרומית, כפוף להתניות שקבעה ועדת השרים לחקיקה.