נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (3.6.25) בקשה לפסול את שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, איתי כץ, לאחר שפורסמה בטעות טיוטת פסק דין שהכין לפני דיון ההוכחות בתיק שהתנהל לפניו. לדברי עמית, הדרך במקרה זה היא לערער על פסק הדין, ופרסום הטיוטה אינו מלמד על חשש למשוא פנים מצידו של כץ. כץ דן בכמה הליכים בין בני זוג לשעבר, ובקשת הפסלות הוגשה בתיק העוסק בזמני שהות עם ילדיהם הקטינים. במקביל דן כץ בתביעת הבעל לקבוע ששני הרכבים של בני הזוג שייכים לו. דיון מקדמי התקיים ב-11.8.24 וכץ קבע את התיק להוכחות ל-5.12.24. שלושה ימים לפני כן הועלתה ל"נט המשפט" טיוטה בלתי חתומה של פסק דין, בו נדחתה תביעת הבעל והוא חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל, וזאת על בסיס שמיעת טענות הצדדים "הן בישיבת קדם המשפט הארוכה - שעה וחמישים דקות - והן בישיבת ההוכחות". בתום דיון ההוכחות הכתיב כץ פסק דין, בו דחה את תביעת הבעל וחייב אותו בהוצאות בסך 25,000 שקל. ב-2.1.25 נתן כץ את ההחלטה הבאה: "לאור הודעת המזכירות מהיום כי שודרה למערכת נט המשפט על-ידי הקלדנית בתיק זה טיוטת 'החלטה' בלתי גמורה ולא סופית כ'הודעת מזכירות' הנני מבהיר כי פסק הדין המחייב הוא פסק הדין שניתן בסיום הדיון על-ידי מותב זה והוא בלבד ולמען הסר ספק אותה הודעת מזכירות, ששודרה למערכת בטעות על-ידי הקלדנית, נמחקה מן המערכת. בית המשפט מצר על אי-הנוחות שנגרמה לצדדים ככל שנגרמה". בהמשך הפחית כץ את ההוצאות ל-20,000 שקל, בשל טעות הקלדה. הבעל טען שעל כץ לפסול את עצמו מדיון בנושא זמני השהות, כץ דחה את הבקשה ועמית דחה את הערעור. לדבריו, "הגם שלפנינו מקרה ייחודי הנובע מטעות אנוש שיש להצר עליה, אין בו כדי להקים עילת פסלות עקב 'חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט'" כפי שקובע החוק. הבקשה הוגשה חודשיים לאחר גילוי הטעות, בעוד החוק קובע שיש להגיש בקשות פסלות מיד, הוא מציין.

אין חשש ממשי למשוא פנים

לדברי עמית, "הכנת טיוטת פסק דין לא מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילה, וכבר נפסק כי אין כל פסול בכך שבית המשפט יערוך טיוטה כזו טרם מתן פסק הדין ויכלול בה, בין היתר, את התרשמותו מהראיות ומטענות הצדדים שהובאו בפניו נכון לאותה עת". במקרה זה מדובר על פסק דין שניתן בנושא שכבר הסתיים וכץ לא ישוב לדון בו, ולכן המקום להעלות טענות בנושא זה הוא בהליכי ערעור. "מסקנה זו יפה, ואף ביתר שאת, למצב שבו נפלה שגגה בפרסום טיוטת פסק דין בהליך מסוים, שבינתיים נסגר וניתנה בו הכרעה סופית - בעוד שטענת הפסלות מועלית ביחס לדיון של המותב בהליך אחר בעניינם של הצדדים, אשר עוסק בסוגיות אחרות ובסעדים אחרים. "מצב זה אינו שונה, למעשה, מכל סיטואציה אחרת שבה אותו המותב דן במספר הליכים בעניינם של הצדדים. מציאות החיים היא ששופט יושב בדין בין אותם בעלי דין יותר מפעם אחת, וקובע בעניינם ממצאים שונים וכן קביעות מהימנות. הדברים אמורים ביתר שאת בבית המשפט לענייני משפחה, שם נוהג הכלל 'משפחה אחת - שופט אחד', ולפיו הליכים המתנהלים בפני בית המשפט לענייני משפחה בעניין משפחה אחת, נדונים ככלל בפני אותו שופט. "השגגה שנפלה במסגרת תביעת הרכבים, כמו גם המסקנות שבטיוטת פסק הדין ובפסק הדין הסופי, אינן מלמדות כשלעצמן על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב ביחס להליך הנוכחי, והן אינן מלמדות על נעילת דעתו ביחס למערער או לאיזו מטענותיו", מסיים עמית.