דוח העישון השנתי שהגיש (יום ג', 3.6.25) שר הבריאות, אוריאל בוסו, אל הכנסת, מתריע על מגמה חמורה של התמכרות בקרב בני נוער, עלייה בהתחלות עישון בקרב מפוני מלחמת "חרבות ברזל", ושימוש גובר בסיגריות אלקטרוניות ומוצרי ניקוטין חדשים. לפי הדוח, שעוסק בתקופה שבין אוקטובר 2023 - החודש שבו אירעה מתקפת חמאס - לספטמבר 2024, שיעור העישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל נשאר על 20.5%, ללא שינוי מהעשור האחרון. שיעור העישון בקרב גברים גבוה משמעותית (26.2%) לעומת נשים (15%), ובקרב ערבים גבוה במיוחד: 40.3% מהגברים הערבים מעשנים, לעומת 23% מהגברים היהודים. הדוח חושף גם פערים חברתיים: שיעורי עישון גבוהים יותר נרשמו בקרב בעלי השכלה נמוכה ובקרב האוכלוסייה הערבית. כ-25% מהלא-מעשנים מדווחים על חשיפה לעישון כפוי, כאשר הערבים חשופים כמעט פי שניים מהיהודים (39.2% לעומת 19.8%). קיים גם הבדל במקומות החשיפה העיקריים לפי קבוצת אוכלוסייה. בקרב ערבים, המקום המועד ביותר לחשיפה לעישון כפוי היה אצל חברים ומשפחה (58.3%), ואילו בקרב יהודים, במקומות ציבוריים פתוחים (46.1%). השפעת המלחמה ניכרת במיוחד: 4.5% מהמפונים דיווחו על התחלת עישון בעקבות המצב הביטחוני, לעומת 2.6% בקרב הלא-מפונים. קופות החולים ורשות המיסים דיווחו על עלייה ברכישת סיגריות והחמרה בהרגלי העישון בקרב מעשנים ותיקים. בקרב בני הנוער, נתוני הסקר מראים כי 19.5% התנסו במוצר עישון לפני גיל 18, וכ-14.9% דיווחו על שימוש לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים. המוצר הראשון שבו התנסו הוא לרוב סיגריה אלקטרונית חד-פעמית - במיוחד בקרב ערבים, שם שיעור ההתנסות הראשונית מגיע ל-53% לעומת 13% בקרב יהודים. החברה החרדית בולטת אף היא לרעה: 80% מהתלמידים בתיכונים לנוער חרדי נושר ו-54% מהתלמידים בישיבות תיכוניות חרדיות התנסו בעישון. שיעור המעשנים הקבועים בקרב צעירים בישיבות גדולות עומד על 56%. בנוגע לאכיפה, הדוח מצביע על תמונת מצב בעייתית: רק 83 מתוך 259 הרשויות המקומיות דיווחו על פעולות אכיפה בשנת 2024, והאכיפה של עישון סיגריות אלקטרוניות כמעט ואינה מתבצעת בפועל.