הסניגוריה הצבאית הראשית, בראשותה של אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, מבקשת מבג"ץ (4.6.25) לאסור על מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לבדוק את נושאי הליבה של מלחמת חרבות ברזל, עד להכרעה הסופית בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית. מדובר בנושאים אותם מכתיר אנגלמן במילים "לוחמה כלכלית בטרור", "הגנת הגבול ברצועת עזה", "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס + הבקרה המודיעינית + שקיפות צה"ל לאויב" ו"מהלך האירועים ב-7.10.2023 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ". לטענת הסניגוריה, הביקורת בנושא לוחמה כלכלית בטרור, "עוסקת בפועל במדיניות הביטחון שניהלה מדינת ישראל מול רצועת עזה, ובאופן פרטני מול ארגון הטרור חמאס", בדגש על העברת הכספים של קטר לרצועה. "ביקורת זו צפויה לעסוק בטענת 'הקונספציה המוטעית' ששררה בישראל בנוגע להתנהלות מול רצועת עזה והחמאס - נושא ליבה הנוגע למדיניות ביטחון ולאסטרטגיה, שוודאי יעמוד במרכז חקירתה של ועדת חקירה כשתקום". עוד היא אומרת כי יש לזכור גם את הצהרותיו של אנגלמן בדבר כוונתו להטיל אחריות אישית על קצינים בדרגת תת-אלוף ומעלה, על כל הנובע מכך. הסניגוריה טוענת, כי ניהול ביקורת זו "חורג מגדרי סמכותו של מבקר המדינה ותפקידו המשטרי, ולכן גם עלול לשבש באופן משמעותי - למעשה, בלתי הפיך - את עבודתה של ועדת חקירה ממלכתית עתידית אשר צפויה להיות מופקדת, בין השאר, על בדיקת אותם נושאים; יוביל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם הדיוניות של מושאי הליכי הביקורת העלולים להיות חשופים להטלת אחריות אישית". על-פי העתירה, "הרחבת הליכי הביקורת לנושאים הנזכרים לוקה בחוסר סמכות, חוסר סבירות קיצוני, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וחוסר מידתיות. כל אחד מן הפגמים האלה - בוודאי כולם יחד - מצדיקים את התערבות בית המשפט הנכבד לשם עצירת הליכי הביקורת בסוגיות אלה, לפחות כל עוד שאלת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר אותם האירועים טרם הוכרעה". לחלופין, ממשיכה הסניגוריה, יש להתנות את ניהול הליכי הביקורת "באימוץ מנגנון דיוני הולם שיש בו כדי להבטיח את זכויותיהם של מושאי הליכי הביקורת", בדומה לחוק ועדות חקירה [המאפשר ייצוג בידי עורכי דין ומחייב אזהרה ושימוע], "באופן שייתן משקל הולם למאפייניהם הייחודיים של הליכי הביקורת בנושאי הליבה נוכח השלכותיהם הציבוריות יוצאות הדופן". בלא מנגנון כזה, היא טוענת, על אנגלמן להימנע מהטלת אחריות אישית, בין אם במפורש ובין אם במשתמע. העתירה הוגשה באמצעות אלקבץ-רוטשטיין ועוה"ד דורי קלגסבלד, אבי חלבי ואריאל הראל.

משרד המבקר: ניסיון לחמוק מביקורת

משרד מבקר המדינה אומר בתגובה: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת". לדבריו, הסניגוריה מתעלמת מההסכמות אליהן הגיע אנגלמן לאחרונה עם הרמטכ"ל, אייל זמיר, וראש השב"כ, רונן בר, ואשר קיבלו תוקף של פסק דין בבג"ץ. המשרד אומר כי הוא מאמין שבג"ץ ידחה את העתירה, "המבקשת לעשות פלסתר מפסק הדין, ולא ימנע ממשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים". עוד נאמר כי "ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכאשר זו תקום - ייקבעו איתה גבולות גזרה. ההפך הוא הנכון: חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דוח מבקר".