לאחר 25 שנה ללא שינוי ממשי, משרד העבודה מפרסם (4.6.25) טיוטת תקנות חדשה שעתידה להשפיע באופן ניכר על שוק העבודה של העובדים הזרים בישראל. התקנות החדשות, שפורסמו להערות הציבור, קובעות תקרות ניכוי מעודכנות מהשכר של עובדים זרים בעבור מגורים הולמים והוצאות נלוות. מדובר במהלך ראשון מסוגו מאז שנת 2000, פרט לתיקון מצומצם שנעשה ב־2017 בענף החקלאות בלבד. המהלך נועד לצמצם את הפער בין ההוצאות בפועל של המעסיקים - במיוחד במרכז הארץ - לבין הסכומים המותרים כיום לניכוי. במשרד העבודה מציינים כי “המצב כיום אינו תואם את יוקר המחיה האמיתי ואת עלויות השוק, והתקנות החדשות נועדו להבטיח מחד תנאים נאותים לעובדים ומאידך הגינות כלפי המעסיקים”.

שינוי מהותי: לפי אזור ולא לפי ענף

אחת ההצעות המרכזיות היא לבטל את ההבחנה בין ענפי המשק השונים, ולאמץ מודל המבוסס על הבחנה גאוגרפית ועל סוג המגורים - מבני קבע לעומת מבנים יבילים. לדוגמה, עבור מגורי קבע בירושלים ניתן יהיה לנכות עד 883 ש"ח לחודש, ואילו בתל אביב עד 1,051 ש"ח - הגבוה ביותר בארץ. בחיפה הסכום יעמוד על 596 ש"ח בלבד, ובצפון הארץ על 517 ש"ח. עבור מבנה יביל - ללא קשר לאזור - ייקבע סכום אחיד של 671 ש"ח. הסכומים הללו כוללים גם את תשלומי הארנונה החודשיים, שנוספו במפורש לתקרת הניכוי. עוד נקבע כי כאשר המעסיק מספק לעובדים דירה שבבעלותו - ולא בשכירות - גובה הניכוי המותר יהיה מחצית מן הסכום שנקבע לאותו אזור. אחידות גם בהוצאות הנלוות הטיוטה החדשה מבקשת להסדיר גם את רכיב ההוצאות הנלוות למגורים, ובפרט את תשלומי החשמל, המים, הריהוט ומוצרי החשמל שהמעסיק מחויב לספק בהתאם לתקנות על מגורים הולמים. בשונה מהמצב הקיים, שבו יש הבחנות בין ענפים, מוצע לקבוע תקרת ניכוי אחידה לכלל המעסיקים בגובה 196 ש"ח לחודש, אשר תתווסף לסכום הניכוי המותר בגין המגורים עצמם.