צה"ל יוציא בחודש הבא צווי גיוס ל-54,000 חרדים - למעלה ממחצית מי שלא גויסו - ומועדי ההתייצבות שלהם ייפרסו לאורך שנת הגיוס המתחילה ביולי. כך מסרו (5.6.25) ראש אכ"א, אלוף דדו בר-כליפא, ונציגי צה"ל בדיון שקיימה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. הדיון השביעי בנוגע ליישום פסק דינו של בג"ץ, לפיו אין כיום בסיס חוקי שלא לגייס את החרדים, התקיים במקביל למשבר הפוליטי בו דורשות הסיעות החרדיות לקדם מיד את החקיקה בנושא ומאיימות לתמוך בהקדמת הבחירות אם לא ייענו.
דבריו של בר-כליפא בדיון מלמדים, כי הצבא - בראשותו של הרמטכ"ל, רב-אלוף
אייל זמיר - אינו נסוג מדרישתו לגייס מספר רב ככל האפשר של חרדים, בשל המחסור ב-10,000 חיילים ובהם 7,000 לוחמים לנוכח האבידות במלחמה והתרחבות הצרכים הביטחוניים. בר-כליפא אמר כי תוצאות גיוס החרדים בשנת הגיוס המסתיימת החודש אינן מספקות, וכי "מדיניות הצבא היא לשלוח צווי גיוס באופן שוויוני לכל האוכלוסייה, לאכוף באופן שווה את חובת הגיוס ולבצע, החל מטווח הזמן הקרוב, אכיפה מוגברת כלפי משתמטים מקרב כלל האוכלוסייה".
עוד מסרו נציגי צה"ל, כי הוא ימשיך לשלוח צווי התייצבות לכל מי שהגיעו לצו ראשון (בני 16.5), כולל החרדים. הצבא יציג החודש "תוכנית לעידוד גיוס מרצון של מקבלי הצווים", וזאת "לצד צעדים קונקרטיים להגברת האכיפה בעניין משתמטים" מכל חלקי האוכלוסייה. הללו יכללו פעולות אכיפה יזומות, הגברת האכיפה בנתב"ג ושיפור שיתוף הפעולה עם המשטרה. המשטרה ורשות האוכלוסין (הפועלת במעברי הגבול) מסרו שיסייעו בכל הדרוש. צה"ל גם יקצר משמעותית את פרק הזמן שבין הוצאת הצו הראשון לבין ההכרזה על סטטוס של "משתמט", המאפשר פעולות אכיפה.
עוד נאמר בדיון, כי כל גורמי המקצוע והצבא סבורים ש"הרחבת סל האכיפה באמצעות תמריצים כלכליים או שלילת הטבות כלכליות חיונית לשם הגדלת שורות הצבא הסדיר", וזאת ביחס לציבור כולו. זוהי תמיכה בעמדתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון,
יולי אדלשטיין, בנקודת המחלוקת המרכזית עם הסיעות החרדיות. נציגי משרד האוצר הציגו שורה של תמריצים חיוביים ושלילת הטבות (בדיור, בארנונה ובביטוח הלאומי), אותם ניתן להפעיל בהחלטת שרים וללא צורך בחקיקה.
"עד כה, חרף פניות קודמות לשר הביטחון ולמשרד הביטחון בנושא, שר הביטחון והממשלה טרם קיימו דיון לבחינת האפשרויות להרחבת סל כלי האכיפה", נאמר בסיכום הדיון. מיארה פנתה לשר ישראל כ"ץ בחודש מארס, אך טרם קיבלה מענה - צוין בסיכומים קודמים. מיארה קבעה דיון נוסף ל-19 בחודש (חמישה ימים לפני המועד בו על המדינה לעדכן את בג"ץ), והנחתה להציג בו את פרטי תוכנית האכיפה. היא גם תפנה שוב לכ"ץ בבקשה לקדם את כלי האכיפה.