בני משפחות שכולות וקרוביהם של חטופים מבקשים מבג"ץ (8.6.25) לבטל את חוות הדעת לפיה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנוע מלמנות את אלוף (מיל') דוד זיני לראש השב"כ בנימוק שהוא מצוי בניגוד עניינים. חוות הדעת הוכנה בידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, ואומצה בידי היועצת, גלי מיארה. על-פי חוות הדעת, הודעתו של נתניהו בחודש שעבר על מינויו של זיני היא פסולה ובלתי חוקית, שכן על-פי פסק הדין בנוגע להדחתו של רונן בר - הוא מצוי בניגוד עניינים בשל החקירות בלשכתו. לדעת לימון ומיארה, על נתניהו להימנע לחלוטין מלעסוק במינויו של ראש השב"כ הבא או ממלא מקומו, אלא להעביר את סמכותו לשר אחר - אשר יתחיל את הליך המינוי מראשיתו בליווי משפטי צמוד ובבדיקה מדוקדקת של ועדת גרוניס למינויים בכירים. העותרים טוענים, כי בג"ץ נמנע במתכוון (בפסק הדין בנושא בר) מלהטיל מגבלה כלשהי על הממשלה ועל ועדת גרוניס בנוגע למינוי ראש השב"כ, בניגוד להקפאתו בצו ביניים בזמן ההליך. מכאן, שחוות הדעת שגויה מבחינה משפטית ודינה בטלות. הם מזכירים, כי פסק הדין נשען מבחינה נסיבתית על מצב תיאורטי (שכן בר הודיע על התפטרותו) - ואם כוונתו הייתה גם למינוי המחליף, הרי שלא היה צורך במסלול זה, אלא הפסק היה ניתן בסוגיה מעשית.

"צורך ביטחוני לאומי ראשון במעלה"

לטענת העותרים, מיארה "ניהלה הליך אדוורסרי במשך חודשים ארוכים נגד הממשלה שלה היא מייעצת", אך נמנעה לאורך כל הדרך מלהעלות טענה ולפיה נתניהו מנוע מלמנות את מחליפו של בר - בניגוד לסוגיית ההדחה. לשיטתם, העלאת הטענה כעת נגועה בשיהוי כבד ומיארה עצמה יצרה השתק מלהעלות אותה. לדברי העותרים, מחדלים קשים אלו של מיארה ולימון מתרחשים "אל מול צורך ביטחוני לאומי ראשון במעלה למנות בדחיפות ראש שב"כ קבוע. כל זאת, בעיצומה של מלחמה רב-זירתית מורכבת ביותר, כאשר כל דחייה עלולה לעלות בחיי אדם ובנזק בלתי הפיך לביטחון המדינה. וכן משעה שההנחיות המפורטות בחוות הדעת ניתנו תוך ניגוד עניינים מטעם היועצת ובכל מקרה עולות לכדי חוסר סבירות קיצונית ואף נובעות משיקולים זרים תוך פעולה בחוסר שוויון תוך ניגוד עניינים (במספר רבדים והיבטים) ומתוך שרירותיות והכל בניגוד לחובת הרשות לפעול בהגינות, במהירות הראויה ועל בסיס תשתית ונימוקים". טענה נוספת היא, שניגוד העניינים הנטען של נתניהו הוא בעוצמה נמוכה: "העובדה שניגוד העניינים אינו עוסק בראש הממשלה עצמו; התקדמות החקירה; המשקל הנמוך של החקירה במכלול פעילות השב"כ; היות ניגוד העניינים קצוב בזמן ולא תמידי; היות החקירה מפוקחת ומנוהלת על-ידי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה; דילול נוסף לאור אישור ההצעה בידי הממשלה כולה". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד איתמר מירון, ירין ראובן ואלחנן מירון.