שר המשפטים יריב לוין בירך על המהלך: "אחת העוולות הבולטות הייתה הארכת ההתמחות שנעשתה לפני כעשור. זה גרם לכך שהמתמחים נאלצו לשהות 18 חודשים בתנאי תעסוקה קשים. שמתי לי למטרה לתקן את המצב, ואני שמח שהיום אנו משיבים את המצב לקדמותו – ועושים צדק עם דור צעיר שסובל גם כך". בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי הקיצור נועד "להתחשב בשיקולים יישומיים ופרקטיים", וכי אין קשר מוכח בין אורך תקופת ההתמחות לבין איכות ההכשרה. עוד הודגשו שיקולים של שכר נמוך, יוקר המחיה והצורך בשילוב מוקדם יותר של הצעירים בשוק העבודה.

רוטמן: "נטל על הדור הצעיר – גם בלי מלחמה"

גם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הדגיש כי התמחות ארוכה אינה תואמת עוד את תנאי השוק: "חשבתי יחד עם שר המשפטים שקיצור ההתמחות הוא דבר נכון וראוי, במיוחד בזמן המלחמה – אך גם כי מדובר בנטל מכביד על הכלכלה הישראלית ועל אנשים צעירים בתחילת דרכם. הנטל על הדור הזה לא הולך לפחות בשנים הקרובות". הוועדה התכנסה בחודש שעבר לאשר את נוסח החוק, לאחר סדרת דיונים שבמהלכם הוצגו גם עמדותיהם של גורמים מקצועיים מהמערכת המשפטית. בין היתר השתתפה בדיון עו"ד נוי חסון, ראש אשכול חקיקה במשרד המשפטים, שסקרה את ההיסטוריה של תקופת ההתמחות לאורך השנים – משנתיים לפני 1985 ועד לשנה אחת משנת 2023. חסון הוסיפה כי "במהלך הדיונים נבדקה עמדת ציבור המתמחים והממונים. הרוב המכריע בקרב מתמחים וסטודנטים תמכו בקיצור. לעומת זאת, בקרב מאמנים ודוברים מהמגזר הפרטי – העמדות היו חלוקות. חלק מהמעבידים סבורים שהקיצור יפגע באיכות ההכשרה".

לשכת עורכי הדין: החמצת הזדמנות לרפורמה רחבה

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר כי למרות ההסכמה על עצם הקיצור, מדובר במהלך חלקי בלבד: "אין ספק שמי שעובר שנה וחצי התמחות הוא בעל ניסיון עשיר יותר. לכן, קיצור ההתמחות לבדו הוא החמצת הזדמנות. ועדת חשין המליצה לקצר לשנה רק לצד תוכנית הכשרה מעמיקה – הכוללת בית ספר להתמחות, שינויים במבחן ההסמכה, ותקופת הכשרה יישומית נוספת". לדבריו, המעסיקים בשוק הפרטי אינם מתייחסים למתמחים ככוח עבודה זול: "הם רואים בהם את דור העתיד של המשרד. אם לא היינו כבר בתוך תקופת התמחות של שנה, הייתי מתנגד להצעה ודורש להציג מכלול מלא. לעבור שוב לשנה וחצי רק כדי לשוב ולשנות – זו שגיאה". מנכ"ל הלשכה, עו"ד אושרת תגר, קראה לדחות את ההצבעות ולנסות להסכים על תוכנית הכשרה שלמה: "זו שעת כושר למקצוע עריכת הדין. ראוי שלא נסתפק בהוראה אחת, אלא נבנה מתווה מלא שיכלול הכשרה איכותית יותר ומעשית יותר". בתגובה לכך אמר יו"ר הוועדה רוטמן כי רוב המלצות ועדת חשין כבר מיושמות בפועל. נוי חסון אישרה כי אין צורך לעגן את הדברים בחקיקה נפרדת: "נוכל לבחון את ההצעות, אך בשלב זה אין הכרח בתיקון נוסף. הכוונה היא להניח את היסוד לקיצור – ובהמשך לבחון שיפורים בהכשרה ובהסמכה". עו"ד ארז צצקס, יו"ר מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, תקף את עמדת ראש הלשכה וטען כי "לא נעשתה עבודת עומק ולא נערכה התייעצות אמיתית עם המחוזות". לדבריו, יש לתמוך בקיצור התמחות גם בלי תנאים מקדימים.