"יש לתת מענה מתאים למציאות שבה בעלי עסקים קטנים משרתים במילואים, ונאלצים להפסיק בבת אחת את חיי השגרה ואת הפעילות העסקית שלהם לתקופה ארוכה. יש לתת מענה מתאים גם לבעלי עסקים שפונו מביתם ומתמודדים הן עם עקירה מסביבתם החברתית והן עם חוסר ודאות וקשיים כלכליים. מענה לאוכלוסיות אלה יכלול מסלולי סיוע מיוחדים, הארכת פרקי הזמן להגשת בקשות לתוכניות הסיוע הקיימות ומתן קדימות לטיפול באוכלוסיות אלה". כך ממליץ (10.6.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על הסיוע לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. לדברי אנגלמן, "נוכח הצורך לסייע למספר גדול של עסקים קטנים יש חשיבות לקיומו של גוף אחד מתכלל, בעל סמכויות רחבות ותקציב משמעותי, שיתאם בין פעולות משרדי הממשלה לסיוע לעסקים קטנים. מומלץ כי משרד הכלכלה, האחראי לפעילות הסוכנות לעסקים קטנים, יוביל את פעילותה הנוגעת לעסקים קטנים בעת שגרה ובשעת חירום, יתאם בין הגופים המטפלים בנושא הסיוע לעסקים קטנים ויתכלל את פעילותם. תיאום הפעילות ותכלולה בנושא הסיוע לעסקים קטנים ימנע כפילויות, חוסר יעילות ובזבוז משאבים". הממשלה קבעה בשנת 2016, נקבע כי כדי להבטיח את ההיערכות למצב חירום ואת תפקודן של רשויות המדינה והמשק במצב כזה, על המשרדים הממשלתיים להבטיח מבעוד מועד, כי שירותים ומוצרים חיוניים לקיום האוכלוסייה שהם מספקים בעת שגרה, יינתנו גם במצב חירום. זה לא קרה לגבי הסיוע לעסקים קטנים במלחמת חרבות ברזל, מצא אנגלמן. אף שמשרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים החלו להיערך לשעת חירום לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ואף ערכו תרגיל לתרחיש מלחמה (בספטמבר 2023), הם לא הכינו תוכנית מגירה, המתואמת עם משרד האוצר, לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום. לטענת משרד הכלכלה, אגף התקציבים לא אישר את תוכנית הסיוע שהכין בסמוך לאחר 7 באוקטובר. גם לבנק ישראל לא הייתה תוכנית מגירה סדורה בנושא, וההחלטות על פרטי התוכנית ועל יתר ההקלות התקבלו באופן תוצאתי לאחר 7 באוקטובר. עם פרוץ המלחמה לא ביצע אגף התקציבים תהליך הפקת לקחים מסודר, הכולל מסמך שבו מפורטים הלקחים והתובנות מאירועי חירום קודמים כדוגמת הקורונה. האגף לא גיבש, בשיתוף משרדי הממשלה השונים, תוכנית מגירה כלכלית, ובכלל זה תוכנית סיוע לעסקים קטנים לקראת אירועי חירום עתידיים בעלי השלכות תקציביות ניכרות, כדי שיהיה אפשר לתת להם מענה מהיר. רשות המיסים החלה לטפל בתביעות הפיצויים רק ב-19.11.23. לדברי אנגלמן, תיאום מוקדם בין משרדי הכלכלה והאוצר והמגזר העסקי עשוי היה לצמצם את פרק הזמן לאישור המתווה, ובכך להפיג ככל האפשר את אווירת אי-הוודאות לגבי היקף הסיוע לעסקים ששררה בשבועות הראשונים של המלחמה. חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה. משמעות הדבר היא, שהעסקים מימנו ממקורותיהם את הנזקים שנגרמו להם. עבור עסקים קטנים, מדובר בהשפעה קשה על פעילותם עד כדי סגירתם, ועל כן עולה ספק בנוגע להתאמה ולעיתוי של התוכנית עבור הסיוע לעסקים קטנים, אומר אנגלמן. 63% מהתביעות בכל המסלולים הוגשו באמצעות מייצגים. לדברי אנגלמן, "שימוש רב במייצגים ותשלום עמלה שעומדת ברוב המקרים על כ-10% מסכום הפיצוי (סכום שנאמד ב-1.27 מיליארד שקל עד יוני 2024), עלולים להצביע על קושי ומורכבות בהגשת תביעה גם במסלול הכלל-ארצי, שלכאורה הגשת התביעה בו אמורה להיות פשוטה יחסית. תשלום עמלה בגובה כזה מכביד יותר על עסקים קטנים".