בג"ץ דחה על הסף (10.6.25) את עתירת תנועת משמר הדמוקרטיה נגד שינוי הליך השימוע ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לנוכח רצונה של הממשלה להדיח אותה. השופטים קובעים, כי העתירה מוקדמת ויש בה פגמים רבים, המצדיקים חיוב חריג בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 שקל. השופטים מציינים, כי אינם מחווים דעה לגבי הטענות לגופן. הממשלה קבעה (8.6.25), כי השימוע יתקיים בפני ועדת שרים בראשותו של עמיחי שיקלי, במקום בפני הוועדה הציבורית-מקצועית בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס. יצוין, כי בפני בג"ץ תלויה ועומדת עתירה נוספת נגד ההחלטה, שהוגשה אתמול, ובה גם מבוקש צו ביניים שימנע את קיום השימוע (שנקבע ל-17 בחודש). המשנה לנשיא, נעם סולברג, אומר כי העתירה הוגשה שלשום בשעה 10:24 - בעוד ישיבת הממשלה רק החלה בשעה 11:00. למרות זאת, נאמר בה שההחלטה כבר התקבלה וטענה זו גובתה בתצהיר אשר נכתב ב-7 ביוני; "מאליו מובן כי קשה להלום את שצוין בו". סולברג מוסיף: "ביוֹדענו כי העותרת, כמו גם אנשיה ובאי-כוחה, אינם מחזיקים ביכולת לחזות עתידות, משמעות הדברים היא, כי בניגוד לחובתו הבסיסית של כל עורך דין; בניגוד לכללים אשר חלים על תצהיר אשר מוגש לבית המשפט; ובניגוד לדרישה המתבקשת מכל החפץ לייצג את 'האינטרס הציבורי' - לפנינו עתירה שהתיאור העובדתי שנכלל בה, ושנתמך בתצהיר - אינו מדויק, לשון המעטה. "ברי אפוא, כי הן מחמת היות העתירה מוקדמת, הן בשל חוסר ניקיון כפיים - עלינו לדחות את העתירה. אך אם הגענו עד כדי מצב שבו כללים יסודיים אלה מוּפרים על-ידי עורכי דין ותיקים ומנוסים, שבאמתחתם הופעות רבות לפני בית משפט זה ובכלל, ייתכן כי באותם כללים אין די; או שמא, אנו מגלים כלפי הפרת הכללים סלחנות יתרה, והם אינם מיוּשׂמים על-ידינו באופן תקיף ונחרץ דיו. "דומני, כי למצער אחד משורשי התופעה שלפנינו, נעוץ באותו 'מרוץ לתחתית', שבמסגרתו 'עותרים ציבוריים' שרוממות האינטרס הציבורי בגרונם, עושים כל שלאל-ידם על-מנת לזכות ולהיות 'הראשונים בתור', כדי שההליך המשפטי ייקרא על שמם. אותן תופעות לוואי של המרוץ לתחתית, מוחצנות לכיוונו של בית המשפט, ולעבר ציבור המתדיינים כולו - זמן שיפוטי יקר יורד לטמיון, הליכים עשויים להתנהל באורח מוטעה ולהסתיים בשגגות, ועוד כיוצא באלה מרעין בישין. זאת, בניגוד גמור למטרתם המוצהרת של אותם עותרים ציבוריים, ולתכלית שלמענה נפתחו לפניהם שערי בית המשפט; לכך אין להסכין". סולברג מזכיר, כי בעבר אמר בעניינם של בעלי הדין העושים שימוש לרעה בהליכי משפט, כי יש להביא לכך שהדבר לא יהיה כדאי להם מבחינה כלכלית. "בשלב זה, כצעד ראשוני, סבורני כי נוסף על דחיית העתירה, נכון גם לחייב בהוצאות בשיעור משמעותי, שעה שבית המשפט נתקל בהתנהלות דוגמת זו שלפנינו".

ברק-ארז: אין סלחנות מופרזת כלפי עותרים

השופטת דפנה ברק-ארז מסכימה שיש לדחות את העתירה בהיותה מוקדמת, ומדגישה: "דווקא מחמת חשיבותן של עתירות ציבוריות שלהן תרומה פוטנציאלית לקידום שלטון החוק - ראוי להקפיד במיוחד באופן הגשתן. חשיבות הנושא המועלה בעתירה או דחיפותו אינן פוטרות מן החובה לפעול בהתאם לעקרונות החלים על הגשת עתירות לבית משפט זה". לצד זאת מוסיפה ברק-ארז: "אינני סבורה ששופטיו של בית משפט זה מגלים מידה מופרזת של סלחנות כלפי עותרים, להבדיל מאשר מתינות. אף אינני סבורה שבמקרה הנוכחי מתעורר חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט. לצד זאת, בנסיבות העניין אני מצטרפת לתוצאה של דחיית העתירה שהוגשה טרם זמנה, תוך חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. הסכמתי לסכום ההוצאות במקרה זה ניתנה לא בלי התלבטות, על-רקע הנסיבות המיוחדות שפורטו על-ידי חברי". השופט יחיאל כשר אומר: "העתירה שלפנינו פגומה מיסודה וטוב היה אילו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. הפגמים שנפלו בעתירה, עליהם הצביע חברי, המשנה לנשיא, לא אמורים להימצא בעתירה ציבורית שמגישיה מתיימרים לשרת את טובת הכלל. מטעם זה, איני סבור שחיוב העותרת בהוצאות בסך של 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה מחמיר עימה יתר על המידה". לצד זאת אומר כשר: "פסיקת הוצאות נגד עותר ציבורי צריך שתיעשה במשורה ובמשנה זהירות כדי שלא נרפה את ידיהם של עותרות ועותרים ציבוריים ראויים אשר פועלים למען הכלל ואשר מביאים לפתחנו עתירות שמעמידות לדיון - בדרכים המקובלות ובהתאם לכללים - עניינים חשובים בתחום המשפט החוקתי והמינהלי שדורשים הכרעת בג"ץ למען שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות במנגנוני השלטון". את משמר הדמוקרטיה ייצגו עוה"ד יובל יועז, דורון ברקת, אוהד שפק ורינה ענתי.