שר האוצר
בצלאל סמוטריץ׳ הנחה (10.6.25) את החשב הכללי, יהלי רוטנברג, לבטל לאלתר את מנגנון השיפוי של המדינה לבנקים קורספונדנטים ישראלים הפועלים מול המערכת הבנקאית הפלשתינית. ההנחיה מגיעה על-רקע מסע הדה‑לגיטימציה של הרשות הפלשתינית נגד ישראל במוסדות בינלאומיים.
מנגנון השיפוי, שנכנס לתוקף בשנים האחרונות, נועד להגן על בנקים ישראלים מחשיפה משפטית וסיכונים הנוגעים להעברות כספים לרשות הפלשתינית, בשל חשש לאישומים של מימון טרור או פעילות בלתי חוקית. השיפוי איפשר להמשיך בפעילות פיננסית תקינה מול הבנקים הפלשתינים תוך הבטחת גב כלכלי מהממשלה.
ביטולו הפתאומי של המנגנון צפוי לגרום לבנקים הישראלים להירתע ממתן שירותים אלה, עקב חשש מהשלכות משפטיות וכלכליות.
השלכות כלכליות ישירות
- פגיעה אפשרית במערכת הבנקאות הפלשתינית - לפי הערכות בשוק הפיננסי, מרבית הבנקים הפלשתינים תלויים בבנקים ישראלים לצורך גישה למערכת הבינלאומית. ביטול השיפוי עלול לגרום לבלימת חלק מהשירותים.
- שיבושים אפשריים בהעברות כספים - מהלך זה עלול להכביד על תשלומים הקשורים לשכר, מכסים ופעילות מסחרית בין הצדדים.
- השלכות על תפקוד הרשות הפלשתינית - בהיעדר פתרון חלופי, ייתכן שפעילות ממשלתית או מסחרית תידרש להתאים את עצמה למצב החדש.
השלכות עקיפות על ישראל
- פגיעה אפשרית בספקים ישראלים - עצירת חלק מהתשלומים עלולה להוביל לירידה בהיקף הסחר עם הפלשתינים.
- סיכונים בתחום התיאום האזרחי והביטחוני - גורמים בתחום הביטחון הביעו בעבר חשש מקריסת מנגנונים אזרחיים ברשות, אך נכון לעכשיו לא פורסמה אזהרה רשמית בנושא.
- אפשרות ללחץ דיפלומטי - ייתכן שמדינות מערביות ומדינות אחרות יביעו הסתייגות מהמהלך ויקראו לבחינתו מחדש.
גורמים כלכליים בישראל ובקהילה הבינלאומית הזהירו מהשפעות רוחב של המהלך, בעיקר בשל חוסר הוודאות לגבי המשך הפעילות הבנקאית. באוצר הדגישו כי מדובר בצעד תגובתי בלבד, שמטרתו לאותת לרשות הפלשתינית על אי־סבילות לפעולותיה נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
החלטת שר האוצר מסמנת שינוי במדיניות כלפי הרשות הפלשתינית בכל הקשור לתמיכה עקיפה בפעילות פיננסית. השפעת המהלך תתברר בשבועות הקרובים, עם תגובת הבנקים והמוסדות הבינלאומיים למצב שנוצר.