המפיק לשעבר הרווי וינשטיין הורשע (11.6.25) בתקיפה מינית, זוכה מאשמת אונס והמושבעים טרם הגיעו להכרעה באישום שלישי. מדובר במשפט חוזר לאחר הרשעתו בשני אישומים ב-2020, לאחר שבית המשפט לערעורים ביטל אשתקד את ההרשעה בשל פגמים בהליך. במשפט הקודם נדון וינשטיין ל-24 שנות מאסר; הוא מרצה במקביל 16 שנות מאסר על הרשעתו באונס ב-2022 בקליפורניה. וינשטיין בן ה-73 כפר באישומים ועורכי דינו טענו שכל היחסים היו בהסכמה. לאחר נאומי הסיכום במשפט, הוא אמר לרשת פוקס: "אני מתחרט שגרמתי למשפחתי לעבור את זה, שגרמתי לאשתי לעבור את זה. פעלתי בצורה בלתי מוסרית. גרמתי לכל כך הרבה חברים לעבור את זה ופגעתי באנשים קרובים אלי במעשים שהיו מטופשים, אבל מעולם לא בלתי חוקיים, מעולם לא פליליים". הוא לא העיד באף אחד מן המשפטים נגדו. התביעה טענה, כי וינשטיין ניצל את כוחו כדמות בכירה בעולם המדיה כדי להשפיע על קורבנותיו בצורה רגשית וגופנית. המתלוננות נגדו היו מרים היילי, לשעבר עוזרת הפקה; ג'סיקה מאן, שקיוותה להפוך לשחקנית; והדוגמנית לשעבר קאיה סוקולה. הן סיפרו בצורה גרפית ונרגשת, כי וינשטיין הבטיח לסייע להן מבחינה מקצועית אך לאחר מכן תקף אותן. ב-2020 הורשע וינשטיין שתקף את היילי ואנס את מאן.

הפרשה שינתה את הגישה לתלונות

וינשטיין היה אחד האנשים החזקים ביותר בהוליווד והפיק שורה של סרטים מצליחים, עתירי הכנסות וזוכי פרסים. אולם, בשנת 2017 חשפו ניו-יורק טיימס וניו-יורקר טענות של למעלה מתריסר נשים לפיהן וינשטיין תקף אותן מינית, תוך ניצול מעמדו ועוצמתו. מספר המתלוננות הגיע ליותר מ-100 והפרשה גרמה להקמת תנועת MeToo# ולשינוי משמעותי בגישה הציבורית בארה"ב כלפי תלונות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות. וינשטיין איבד בן לילה את מעמדו, את אשתו וחלק ניכר מנכסיו. בית המשפט לערעורים בניו-יורק קבע אשתקד, ברוב של ארבעה מול שלושה, כי השופט שניהל את המשפט הקודם שגה בצורה קשה, כאשר אפשר לתביעה לזמן ארבע נשים שהעידו שווינשטיין תקף אותן - למרות שמעשים אלו לא היוו חלק מכתב האישום. מדובר במה שמכונה בישראל "עדות שיטה", ואשר מותרת על-פי הפסיקה בארץ (והיוותה בין היתר חלק ממארג הראיות נגד משה קצב). לאור זאת קבעו שופטי הרוב, כי וינשטיין לא זכה למשפט הוגן, שכן הוא נדון לא רק על העבירות שיוחסו לו ובפניהן יכול היה להתגונן, אלא גם על מעשיו בעבר. "מדובר בניצול לרעה של שיקול הדעת השיפוטי - להתיר להעלות האשמות שלא נבדקו ואשר אינן יותר מאשר התנהגות רעה ההורסות את אופיו של הנאשם, אך אינן שופכות אור על אמינותן בהקשר של האישומים הפליליים", כתבה השופטת ג'ני ריוורה בחוות הדעת העיקרית של הרוב.