כאשר ישראל החלה לחסל את ראשי הצבא ותוכנית הגרעין של אירן, סָארֶה החלה לרקוד מרוב התרגשות. "הרגשתי אושר ולאחר מכן חוסר אמון ואחר כך קצת דאגה ממה שיקרה בהמשך ואז שוב אושר, בגלל כמות הכוח שהייתה לאנשים האלה עלינו, כמה מאיתנו הם הרגו". לאירנים מן השורה יש רגשות מנוגדים: תקווה ואוזלת יד, שמחה וחרדה – מדווח (15.6.25) וושינגטון פוסט.
לאחר שנים של צמיחה אפסית ואינפלציה דו-ספרתית, שחיתות בכל דרגי הממשל ובידוד עולמי – ולאחר שורה של מחאות שנמחצו בכוח רב – אירנים רבים הפכו לפסימיים בדבר יכולתם לשפר בעצמם את ממשלתם. לכן, חלקם רואים את ההתקפות הישראליות כמסלול לישועה – אם כי כזה הנושא עימו סיכונים עצומים.
כמה אירנים קידמו בברכה את ההתקפות, אומרת בֶּנְהָאז; אחרים מבועתים מההשלכות הבלתי-צפויות של המלחמה. רגשותיה-שלה מעורבבים: "אני מבינה את שניהם, ואני נעה ביניהם מרגע לרגע". לאור הדיכוי הממשלתי, קשה לנתח את דעת הקהל, ואם ישראל תרחיב את התקפותיה אל מעבר ליעדים צבאיים וגרעיניים – הדעות עשויות להשתנות.
ממשלת אירן מנסה לשלוט בתגובות הציבור. משרד התקשורת הודיע שלשום שהוא מגביל זמנית את הגישה לאינטרנט, ואירנים אומרים שהם מתקשים להשתמש ב-VPN כדרך לעקוף את הצנזורה הממשלתית. היו שיצאו לרחובות למחות נגד ישראל ולהביע תמיכה במשטר, והניפו תמונות של הגנרלים והמדענים שחוסלו.
משתתפים בהפגנה אתמול אמרו לטלוויזיה הממלכתית, כי הם מצפים לתגובה הקשה ביותר האפשרית נגד ישראל. "לא נשקוט עד להשמדה המוחלטת של ישראל", אמרה אישה עטוית שחורים. "זה לא שאלה של נקמה. ישראל צריכה להימחות לעולמים".
על פני השטח, החיים בטהרן ובערים אחרות נמשכים כרגיל. היה זה סופשבוע של חג לרוב השיעים, ובתי הקפה והחנויות היו עמוסים; אחרים הלכו לעבודה. הממשלה לא פרסמה הוראות ביטחון כלשהן. אבל מאחורי מסך זה שוררים לחץ ועצבנות – במיוחד בקרב מי שזוכרים את ההפצצות על הערים במלחמת אירן-עירק. אחת מהן היא נימָה, אשר שמעה במוצאי שבת שורה של אזעקות ופיצוצים עזים.
חילקו מתנות וממתקים לחברים וקרובים
יש האומרים, כי החדשות מפחידות יותר את מי שמחוץ לאירן; האירנים עברו דברים גרועים בהרבה. הם גם מביעים אמון ביכולתה של ישראל לכוון במדויק אל אויביה, ואופטימיות ולפיה האזרחים לא ייפגעו. אחרים הביעו סיפוק, במיוחד על מותם של בכירים במשמרות המהפכה. מֶרְדָאד אומר שלא היה כה מאושר מזה עשר שנים: "אנחנו לא מפחדים. גם אם תהיה מלחמה בה יהיה מעורב העם, זה עדיין יותר טוב מאשר המצב עם הממשלה הזאת".
היו שניצלו את חגיגות עיד אל-גדיר היום כדי להביע את שמחתם, בכך שקנו ממתקים ומתנות לקרובים וחברים, מדווח הפוסט. אילהאם אומרת שהיא ראתה אירנים שמחים וחוגגים יותר מאשר בחגים קודמים, והיא משערת שזהו כיסוי לרגשות כלפי ההתקפות הישראליות.
בנימין נתניהו קרא עם תחילת המבצע לאירנים "להתייצב ולהשמיע את קולם. לישראל אין קרב איתכם", אמר במסר באנגלית. "הקרב שלנו הוא עם האויב המשותף לנו: המשטר הרצחני שגם מדכא אתכם וגם מרושש אתכם".
אילהאם אינה חושבת שלישראל אכפת מהעם האירני, אלא מתוכנית הגרעין. היא מביעה ספק בכך שההתקפות ישנו את חייה-שלה. "אני לא מפחדת ואין לי תקווה לעתיד", ממשיכה אילהאם. "המצב כאן כל כך קשה וחסר תקווה, עד שאין לי איזשהו רגש מיוחד. זה כאילו שכולנו בסוף התור. אנחנו כמו מתים מהלכים".