שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (16.6.25) את עתירה התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן, אשר ביקשו להאריך את כהונתו של רונן בר כראש השב"כ. התפטרותו של בר נכנסה לתוקף אתמול, והעותרים טענו כי מאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו יכול למנות את המחליף (על-פי חוות דעתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה) - יש למנוע את עזיבתו של בר. לאחר הגשת העתירה מינה נתניהו את ש', סגן ראש השב"כ, לממלא-מקום ראש השירות למשך חודש - באישורה של מיארה. העותרים טענו, כי המינוי פסול משום שבוצע בידי נתניהו, וכי אם יעמוד בתוקפו - יש למנות אדם אחד לסגן ראש השב"כ. אולם וילנר קובעת: "התשתית העובדתית והמשפטית שעליה נסמכה העתירה כבר איננה רלוונטית; בעוד שהבסיס להגשת העתירה נעוץ בהשלכות הנובעות מ'הותרת משרת ראש השב"כ בלתי מאוישת', אף לא באמצעות ממלא-מקום, הרי שבסיס זה נשמט כתוצאה ממינוי סגן ראש השב"כ כממלא מקומו". לדברי וילנר, "אין עניינה של העתירה דנן באופן קבלת ההחלטה על המינוי הנדון (ויוזכר כי ההחלטה התקבלה לאחר הגשת העתירה). אין אפוא לקבל את ניסיונם של העותרים, לתקוף במסגרת העתירה שלפנינו את הליך המינוי האמור, ואף להוסיף לעתירתם סעד שלא התבקש בה מלכתחילה, הנוגע למינוי סגן לראש השב"כ. אציין כי טענות העותרים בעניין זה מעוררות תמיהה, בהינתן שכמפורט לעיל, אחד הסעדים שהתבקשו מלכתחילה בעתירה, הוא להורות למשיבים להעביר את סמכויות ראש השב"כ לסגנו, עד למינוי ראש שב"כ חדש כאמור; והעברת סמכויות זו אכן בוצעה, כאמור". המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הסכימו עם וילנר. את העותרים ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר ויעל בלום, ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן, נטע אורן, יונתן ברמן; ומטר בן-ישי.