בשקט, כמעט ללא פרסום תקשורתי, הלך לעולמו (4.6.25) בני שליטא ראש מועצת מנחמיה וחבר-כנסת לשעבר. בן 90 היה במותו. שליטא כיהן במשך 36 שנים רצופות כראש מועצת מנחמיה, בשנים 1956 עד אוגוסט 1992 והיה חבר כנסת במשך כשמונה שנים. שליטא נבחר לראשות מועצת מנחמיה בגיל עשרים ואחת וחצי והיה אז ראש המועצה הצעיר ביותר במדינה.
בני שליטא נולד במושבה מנחמיה ב-13.11.1934 והיה בן דור שני של מתיישבים במושבה. בראיון לעיתונאי יגאל יששכרוב שפורסם באתר News1 (4.3.2018) סיפר שליטא כי ביום לידתו נפטר הברון אדמונד דה רוטשילד והוריו החליטו לקרוא לו בנימין ע"ש הברון אדמונד דה רוטשילד כאות הוקרה על מפעלו ההתיישבותי של הברון בארץ.
אביו של בני, מיכאל, איש העלייה השנייה עלה לארץ מרוסיה בגיל 12, בשנת 1912. אמו של בני חנה לבית משפחת הרשקוביץ הייתה ילידת כפר תבור. לאחר שנישאו עבר הזוג מיכאל וחנה למושבה מנחמיה, הישוב הראשון בעמק הירדן. כאן הקימו משפחה ומשק חקלאי. לבני היה אח בכור, מנחם שליטא, חקלאי במושבה מנחמיה ושתי אחיות - עדנה שהייתה מורה בדגניה ומירה שהייתה אחות במקצועה.
שירת בצנחנים ביחידה 101
בני שירת בצנחנים וביחידת הצנחנים 101 של אריק שרון. בקורס הצניחה היה יחד עם האלוף מרדכי גור. בתום שירותו הצבאי חזר למושבה והיה פעיל במפלגה הפרוגרסיבית. לימים סיפר כי מראה המושבה המוזנח לא נתן לו מנוח ולקראת הבחירות למועצת מנחמיה בסוף 1956, הקים רשימה מקומית "למען מנחמיה".
הרשימה זכתה בשלושה מתוך חמישה המנדטים ובני נבחר לכהן כראש המועצה והוא בן 21.5 בלבד, כאמור אז ראש מועצה הצעיר ביותר בארץ. בבחירות בשנת 1961 למועצת מנחמיה עמד שליטא בראש רשימת גח"ל שזכתה בארבעה מנדטים מול מנדט יחיד למערך ונבחר שוב לכהן כראש המועצה. באוקטובר 1969 נבחר שוב לתפקיד ראש מועצה גם הפעם מטעם או בגיבוי גח"ל וכבר בהמשך שוב ושוב.
בני שליטא שימש בתפקיד ראש המועצה מנחמיה ברציפות במשך 36 שנים, עד חודש אוגוסט 1992. ממושבה מוזנחת בשנות ה-50 בת 1,500 תושבים הפך שליטא את מנחמיה לישוב מתקדם יחסית. הוקמו במקום בית עם, בריכת שחייה והצטרפה אוכלוסייה חזקה. ב-1967 נבחר שליטא לחבר במרכז החקלאי וכן היה חבר הנהלת מרכז השלטון המקומי.
נבחר לכנסת מטעם מפלגת הליברלים שבליכוד
בשנת 1981 נבחר לכנסת העשירית כנציג מטעם מפלגת הליברלים שבליכוד - גח"ל וכיהן כחבר בכנסת במקביל לתפקידו כראש מועצה עד שנת 1988. בכנסת היה חבר בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון, ובכנסת ה-11 היה גם חבר בוועדת הכספים. הוא יזם יחד עם חבר הכנסת רפי סויסה את הקמת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
שליטא נחשב לבולדוזר שסלד לא פעם מנהלים ביוקרתיים ממושכים. איש דעתן ונחרץ שלא היסס למתוח ביקורת על שחיתות במשטרה ועל מפא"י. לא פעם משך אליו אש וצבר יריבים לא מעטים. יחס מיוחד היה ליגאל אלון בן כפר תבור לבני שליטא. אמו של שליטא הייתה, כאמור, ילידת פר תבור ואלון תמך וסייע לשליטא בגלוי ושלא בגלוי על-אף ששליטא היה איש גח"ל ליכוד.
בשנות השמונים נחקר בפרשת שוחד מיני. היועץ המשפטי לממשלה דאז
יצחק זמיר לאחר שקרא את חומר החקירה החליט כי אין בו ממש והורה לסגור את תיק החקירה. בסוף שנות ה-80 בעת שבני שליטא כיהן כראש המועצה המקומית מנחמיה הועלו נגדו מצד יריביו באופוזיציה טענות לאי סדרים כספיים ובעקבות זאת הורה שר הפנים על פיזור המועצה ועריכת בחירות חדשות שהביאו להחלפת שליטא בנציג האופוזיציה.
זוכה לבסוף מסעיפי כתב אישום שהוגש נגדו
בשנת 1993 הוגש נגד שליטא כתב אישום שייחס לו שלושה אישומים של שחיתות ציבורית ומעילה באמון. בית משפט השלום זיכה אותו משניים מהאישומים, אך הרשיע אותו בשלישי. על שליטא נגזרו שישה חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי. שליטא ערער לבית המשפט המחוזי, שזיכה אותו מחמת הספק. בית המשפט קבע שחלו פגמים בהרשעתו ועל כן היה ראוי להחזיר את הדיון לבית משפט השלום לדיון חוזר. אולם, בהתחשב בזמן שחלף ופרישתו מפעילות ציבורית הוחלט לזכותו מחמת הספק. לאחר פרישתו מהכנסת היה חבר הנהלת גמלאי הכנסת. שימש מתנדב בבית החולים פורייה.
בני שליטא הובא לקבורה בבית העלמין במושבה מנחמיה בה נולד ובה חיי למעשה כל חייו. הותיר אחריו את רעייתו עתליה בת העיר תל אביב אותה הכיר בעת שזו שירתה כמורה חיילת במנחמיה, שלוש בנות ונכדים.