שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, דחה (17.6.25) את עתירתם של אברהם סימון ובת-ציון סימון לביטול צו חוסם שניתן נגדם בנובמבר 2021 ואשר תוקפו עד ינואר 2027. הצו ניתן משום שמדובר במתדיינים סדרתיים הפועלים בצורה עקבית נגד פסקי דין בעניינם, ואשר עד אותה עת פתחו 240 הליכים שונים [מאז נוספו עוד עשרות - א.ל]. בג"ץ לא הכריע בשאלה האם הצו מונע גם הגשת עתירות לערכאה זו.
השופט
נעם סולברג תיאר באותו פסק את התנהלותם של השניים: "במשך למעלה מעשור, מנהלים סימון מאות הליכים משפטיים, בבתי משפט בכל רחבי הארץ; רובם ככולם, אוחזים למעשה אותן טענות... למזימה הכלל-מערכתית שנרקמה נגדם... כמעשיהם בראשונה, כך מעשיהם גם כיום: כאשר תביעה או הליך שהגישו נדחה - מממאנים סימון לקבל את ההכרעה. זמן מה לאחר פסק הדין, נוהגים השניים להגיש תביעה חדשה, על יסוד טענותיהם המוכרות, בבקשה לביטול ההחלטות שבגדרן נדחו תביעותיהם הקודמות; וחוזר חלילה.
"מנהג נוסף עשו לעצמם סימון: לאחר שנפתח הליך חדש, ונקבע מותב לדון בו, הם נוהגים להגיש תביעות אישיות, וכן גם תלונות במשטרה, נגד השופטים או הרשמים שנקבעו לדון בעניינם; לאחר מכן, בהתבסס על תביעות ותלונות אלה - מבקשים סימון להורות על פסילת המותב... גם החלטה המורה על דחיית בקשת הפסלות, מובילה את סימון... להגשת ערעור עליה - הליך נלווה נוסף, אשר גם הוא כשלעצמו מעמיס על מערכת המשפט".
בצו החוסם נאמר: "יאסר על סימון, יחד ולחוד, או לצד בעלי דין נוספים, להגיש בכל ערכאה משפטית תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות חלוטות, או להגיש תביעות או לנקוט הליכים
משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו. הצו לא יחול על שימוש בזכות ערעור המעוגנת בדין, ותחולתו תהא מיום מתן פסק דין זה, ועד ליום 1.1.2027". בעתירה הנוכחית ביקשו סימון לבטל את הצו, בטענה שהוא "הושג במרמה
חמורה שביצעה הפרקליטות".
אלרון דחה על הסף את הבקשה בשל שורה של נימוקים: בג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסקי דין של בית המשפט העליון; היא הוגשה בשיהוי כבד; היא מנסה לעקוף את מנגנון ההשגה של בקשה לדיון נוסף; ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. אלרון מוסיף, כי על פניו - הצו החוסם חל גם על עתירות לבג"ץ, שכן לשונו גורפת ותכליתו ברורה: "מניעת התדיינויות משפטיות חוזרות ונשנות שבמרכזן פסקי דין והחלטות חלוטים של ערכאות השיפוט השונות. הותרת הנתיב
לניהול דיונים כאלה בדיוק במתווה של עתירה לבג"ץ – חותרת ברורות תחת תכלית זאת". עם זאת, אלרון אומר שכרגע אין צורך לקבוע מסמרות בנושא.
השופטות
דפנה ברק-ארז ו
יעל וילנר הסכימו עם אלרון שיש לדחות את העתירה בשל עילות הסף. לדברי ברק-ארז, יש לנהוג בזהירות יתרה בחסימת הגישה לבג"ץ, וממילא יש אפשרויות שלא לדון כלל בעתירות פגומות, אך אין צורך להכריע בכך כעת. גם וילנר נמנעה מהתייחסות לסוגיה זו. סימון חויבו בהוצאות בסך 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.