רוב מוצק מבין הישראלים סבורים שהמלחמה עם אירן תימשך עד חודש, שההחלטה על היציאה למערכה הייתה מבוססת על שיקולים ביטחוניים, שהעורף ערוך להתמודדות עם האיום האירני - וגם חוששים מהתפתחות המלחמה. כך מלמד סקר, הראשון מאז תחילת המלחמה, שמפרסם (18.6.25) המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). 73% תומכים במתקפה לעומת 18% שמתנגדים. אולם, בחלוקה בין יהודים לערבים קיים פער ניכר: 88% מהיהודים תומכים במתקפה ורק 18% מתנגדים, בעוד שבציבור הערבי שיעור התמיכה הוא 16% בלבד, 68% מתנגדים ו-16% אמרו שאינם יודעים. 76% מהציבור סבורים שההחלטה על היציאה למתקפה מבוססת במידה רבה או רבה מאוד על שיקולים ביטחוניים; 70% חוששים מהתפתחות המערכה; 61.5% סבורים שהיא תימשך בין שבוע לחודש (19.5% צופים שתימשך עד שלושה חודשים), 60% אומרים שהעורף ערוך להתמודדות (לעומת 35% שהשיבו בשלילה). לצד זאת, 47% סבורים שלממשלה אין תוכנית יציאה מהמלחמה (41% השיבו בחיוב), 49.5% צופים שאיום הגרעין יוסר ברובו (27.5% סבורים שיוסר חלקית) ו-61% תומכים בפעולות להפלת המשטר. הסקר מצביע, בצורה בלתי מפתיעה, על עלייה באמון בגופי הביטחון ובדרג המדיני, אם כי האמון בראשון גבוה פי שתיים ויותר מאשר באחרונים. האמון הגבוה בצה"ל הוא נחלתם של 82% מהמשיבים (לעומת 75.5% בחודש מאי); בחיל המודיעין - 74% (לעומת 61%); בחיל-האוויר - 83% (לעומת 71%); ובמוסד - 81%. האמון ברמטכ"ל, אייל זמיר, עלה ל-69% (לעומת 56%). האמון בממשלה עומד על 30% (לעומת 21% בחודש שעבר); 35% מביעים אמון גבוה בבנימין נתניהו (לעומת 26%) ו-32% בישראל כ"ץ (לעומת 25%). האמון בדיווחי דובר צה"ל עלה ל-63% (לעומת 55%). 78.5% מביעים שביעות רצון גבוהה מתפקוד פיקוד העורף ו-89% אומרים שהנחיותיו ברורות להם. לגבי מלחמת חרבות ברזל: 55% סבורים שמטרות המלחמה יושגו במלואן או במידה רבה (לעומת 46%); שיעור הסבורים שיש לסיים כעת את המלחמה עלה במידה ניכרת ל-60.4% (לעומת 49%). לגבי חוסן החברה: 27.5% מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה (לעומת 28.5%), בעוד 32.5% אומרים שהתחושה נמוכה (לעומת 25.5%).