תקופת הלחימה שיבשה את שגרת החיים של כולנו, אבל במגזר הטכנולוגיה העילית - הרגיל לפעול בקצב מהיר, פתיחות מחשבתית וגמישות תפעולית - נמצאו פתרונות מיידיים ואנושיים למציאות המשתנה.
בחברת
Bria, למשל, בחרו לתת מענה גופני ונפשי גם יחד. החברה שכרה לעובדיה דירה בת שלושה חדרים בתל אביב, הכוללת מרחב ממוגן ומתחם עבודה במבואה. הדירה מיועדת בעיקר לעובדים רווקים שגרים בדירות ישנות או ללא ממ"ד - לאפשר להם עבודה בטוחה ובחברה טובה, דווקא כשבתי קפה, מקומות בילוי ואפילו המשרד סגור. במקביל, מוצעת תמיכה רגשית למי שזקוקים לכך.
ב-
Minimus, חברת סייבר מוכרת, קיבלו העובדים מענק של 300 ש"ח לרכישת ציוד לעבודה מהבית - סכום סמלי אך משמעותי, לצד ציוד מתמשך שמגיע מהחברה. הורים לילדים קיבלו סיוע נדיב הרבה יותר: 500 ש"ח ליום, לצורך מימון שמרטף - נטו, ללא מס. החברה גם שלחה חבילות שי למשפחות של מגויסים.
גם
Checkout.com יצאה מגדרה כדי לאפשר גמישות: ימי חופשה נוספים, שימוש חופשי במשרדי החברה בלונדון לעובדים שנתקעו בחו"ל, ושוברים להזמנת אוכל כהפוגה נדרשת. "אנחנו מתאימים את עצמנו לכל מצב אישי", מסביר עמרי גרינפלד מהחברה.
Semperis, אף היא בתחום הסייבר, בחרה בגישה של שגרה בצל הלחץ - ומציעה תרגול יוגה להורים ולילדים, תמיכה פסיכולוגית לבני משפחה שנותרו לבד, ונוהל סיוע מהיר במקרה של פגיעות גופניות כתוצאה מירי. "אנחנו לא מחכים למצב חרום כדי לגלות אחריות", מסבירה אור גלעדי.
גם ב-
Cymulate מדווחים על שורת יוזמות: הכפלת תקציב הסיבוס, שליחת ארוחות למשפחות, מערך תמיכה למשרתי מילואים - כולל טיפול רגשי, וגם הפעלות ב'זום' לילדים ושיעורי ספורט מקוונים. "העובדים לא צריכים לבחור בין עבודה למשפחה - אנחנו כאן לגבות אותם", אומרת ליאור גז.
ובחברת
Mavens, הדברים נאמרים בגלוי: "לא מצפים מאיש לתפקד כרגיל", מדגישה ענבר רודף שלום. האמריקנים בצוות נרתמו לסייע, בארץ פתחו חדרי ממ"ד ללינה, והורים קיבלו ארוחות מוכנות לפתח הדלת. מפגשים אישיים עם אנשי טיפול מוצעים למי שזקוקים - בלי טפסים ובלי ביורוקרטיה.
התמונה המלאה שמצטיירת מהשטח מלמדת שבזמן שמדינה שלמה מתכנסת במרחבים מוגנים, ענף ההייטק לא רק מסתגל - אלא נרתם. לא רק לשמור על רצף עבודה - אלא גם על אנושיות.