אחת הטענות המרכזיות שנשמעו לאורך מגפת הקורונה היא שחיסוני הקורונה "הצילו מיליונים". אך מה עומד מאחורי המספרים הללו? האם מדובר בעובדות מבוססות או בהערכות שמקורן במודלים מתמטיים? מאמר חדש - ניתוח של הד"ר יעקב אופיר, הד"ר עברי שיר־רז, ספיר זקוב והד"ר מייקל מקרולו באתר מכון המחקר האמריקני Brownstone - מציג תמונה מורכבת ומבקש להבחין בין מדע מבוסס ראיות לבין תחזיות המבוססות על הנחות בלבד.

הטענה המרכזית: "20-14 מיליון חיים ניצלו"

מחקר בולט מאוניברסיטת אימפריאל בלונדון, בראשות הד"ר אוליבר ווטסון (Watson et al), שפורסם ב־Lancet Infectious Diseases ביוני 2022, העריך כי בשנת 2021 לבדה נחסכו כ־14.4 עד 19.8 מיליון מקרי מוות בזכות החיסונים. החישוב התבסס על מודלים מתמטיים שהשוו בין תמותה מדווחת לבין תמותה צפויה בהיעדר חיסונים. ביקורת על המודלים

במאמר שפורסם באתר Brownstone, מצביעים הכותבים על מספר כשלים בהנחות המודל:

• הנחת הגנה ארוכת טווח - המודלים מניחים יעילות ממושכת (12 חודשים ואף יותר), בעוד שבפועל ההגנה מפני הדבקה דעכה תוך חודשים בודדים.

• העדר מדידה ישירה של תמותה - הניסויים הקליניים של פייזר ומודרנה לא תוכננו לבחון הפחתה בתמותה כללית. לדוגמה, בניסוי של פייזר נרשמו 15 מקרי מוות בקבוצת החיסון לעומת 14 בקבוצת הביקורת.

• העדר התאמה למציאות קלינית - המודלים אינם מביאים בחשבון שיפורים בטיפול הרפואי, וריאנטים פחות קטלניים או גורמים דמוגרפיים כגון גיל ומחלות רקע.

ממצאים תצפיתיים מערערים

• מחקר שניתח נתונים מ־32 מדינות OECD לא מצא ירידה בתמותה עודפת במקביל למבצעי החיסונים. בחלק מהמקרים אף דווח על עלייה.

• מחקר שפורסם ב־BMJ בדצמבר 2024 (Freeman & Clay) ערער אף הוא על ההנחה שחיסוני הקורונה תרמו לירידה בתמותה כללית.

סיכון מול תועלת - שאלה בלתי פתורה

לדברי הכותבים, בקרב אוכלוסיות צעירות - ובעיקר גברים - ייתכן שהסיכונים הנובעים מהחיסון, כגון דלקות בשריר הלב (מיוקרדיטיס), הפרעות קרישה ותופעות נירולוגיות, עולים על התועלת. מאמר מוקדם יותר של הקבוצה מצביע על כך שכדי למנוע אשפוז אחד, נדרשת חשיפה של אלפי מתחסנים - ובמקביל, עלולים להיגרם בין 6 ל־10 מקרים של תופעות לוואי חמורות. המסקנה המובאת במאמר אינה שוללת את האפשרות שחיסוני הקורונה הצילו חיים, אך טוענת כי לא ניתן לאשר את גודל ההשפעה באמצעות ניסויים קליניים או תצפיות מדעיות עדכניות. במקום להסתמך על תחזיות ממוחשבות, נדרש דיון מחודש המבוסס על נתוני אמת, בדגש על תמותה מכל סיבה, פילוח לפי גיל, ומעקב ארוך טווח אחר תופעות לוואי. החוקרים ממליצים:

• לבחון מחדש את מדיניות ההמלצה על חיסונים אוניברסליים, במיוחד לצעירים ובריאים.

• לפרסם נתוני תמותה מלאים, מפולחים, ועצמאיים - כולל לפי סטטוס חיסוני.

• לבחון מחדש את המודלים ולשלב בהם נתוני אמת, פילוחים דמוגרפיים ושיפור רפואי לאורך זמן.

בסופו של דבר, המאמר ב־Brownstone אינו יוצא נגד החיסונים עצמם, אלא נגד היד הקלה על ההדק בטענה כי "הם הצילו מיליונים" - בלי בסיס ניסויי מוצק. הוא קורא לחשיבה זהירה, מדויקת ומבוססת ראיות, שתשקף את המציאות המורכבת ולא תיסמך על תחזיות בלבד.