ועדת האתיקה הדגישה כי חופש הביטוי הפוליטי הוא ערך עליון, אך לא בלתי מוגבל. ביחס להשוואה לנאציזם, ציינה הוועדה כי מדובר ב"הפרה של כללי האתיקה", והזכירה החלטות קודמות הקובעות כי יש להימנע מ"מינוחים פוגעניים מעולם התוכן של השואה". הוועדה כתבה: "גם אם הדבר נעשה כהבעת עמדה פוליטית – שימוש בביטוי 'ניאו־נאצי' כלפי מפלגה או חבר כנסת אינו ראוי ואינו חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי הפוליטי". באשר להתבטאות כלפי רוטמן, ציינה הוועדה: "יש כאן ממד משמעותי של הכפשה אישית, שגולש מהשיח הלגיטימי למישור של האשמה ישירה וקשה". בנוגע ללעג כלפי אלמוג כהן, קבעה הוועדה כי מדובר בדברים "מעוררי קושי וחוסר נוחות", והבהירה כי גם אם נאמרו כבדרך אגב, "אין זו הדרך שבה יש לנהוג כלפי אדם, על אחת כמה וכמה חבר כנסת".

עונש קל יחסית – עם אזהרה לעתיד

לסיום קבעה הוועדה כי ח"כ בליאק הפר את כלל 1(א)(4) לכללי האתיקה, המחייב שמירה על כבוד הכנסת, חברותיה וחבריה, והתנהלות ראויה התואמת את מעמדו של חבר כנסת. עם זאת, הוועדה הסתפקה בנזיפה בלבד, תוך שהבהירה כי אם בליאק יחזור להשתמש בביטויים הקשורים לשואה – "הסנקציה שתוטל עליו תהיה חמורה אף יותר".