הערכאות הדיוניות צריכות לפסוק הוצאות על הגשת בקשות פסלות חסרות יסוד. כך אומר (24.6.25) נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, בהחלטה שאמנם אינה הלכה מחייבת - בשל כלל העצמאות השיפוטית - אך מהווה הנחיה עקרונית ברורה. עמית אומר: "בתי המשפט עמוסים לעייפה והזמן השיפוטי הוא משאב יקר. מתן החלטות בבקשות פסלות שהוגשו ללא בסיס בדין, גוזל זמן שיפוטי יקר על חשבון מתדיינים אחרים. למרות שההלכות בנוגע לדיני הפסלות מוכרות וידועות, דומה כי מספר בקשות הפסלות אך הולך וגדל. במצב דברים זה, אל לערכאה הדיונית להימנע מהטלת הוצאות אך מתוך חשש שהדבר יתפרש כ'הוכחה' נוספת לטענת משוא פנים שהועלתה כלפי המותב". עמית דחה על הסף ערעור בו התבקש לפסול את שופטת בית משפט השלום לנוער בתל אביב, שרית מרום, מלדון בהמשך הוצאתו של נער בן 15 ממשמורת הוריו - המצויים מזה שנים בהליך גירושין קשה במיוחד - והעברתו לפנימייה. אמו של הנער טענה, כי מרום נגועה במשוא פנים חמור כלפיה, קיימה דיון "מאחורי גבה" ושינתה את עמדתה פעמים רבות בלא לשמוע אותה. מרום דחתה את הבקשה תוך שהיא מציינת את ריבוי הבקשות שהגישה האפ בכל פעם שהוחלף ייצוגה, הפנתה לתלונה שהגישה באת-כוחה לנציב תלונות הציבור על השופטים, וציינה "את השימוש התכוף בלשון תוקפנית מצידה, לרבות איומים בתביעות נגד גורמים שונים. בית המשפט ראה באמירות אלה ניסיון להטיל אימה על גורמי הטיפול", אומר עמית. מרום דחתה גם את טענות האם לגופן, וזו חזרה עליהן בערעור.

מוטב שהאם תבחן את התנהגותה שלה

עמית דחה את הערעור בלא צורך בתשובת האב, העובדת הסוציאלית והסיוע המשפטי. לדבריו, לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים, וטענותיה של האם הן בעיקר ערעוריות או מתייחסות להחלטות דיוניות - שכולן אינן מהוות עילת פסלות. חלק מהטענות הועלו בשיהוי, בניגוד לחובה להעלותן מיד ולא לשמור אותן כ"נשק סודי". עמית מוסיף: "טיפול בתיקים העוסקים בשלומו וברווחתו של קטין, והכרעה בסוגיות שהם מעוררים, מאופיינים ברגישות רבה ובמתח ניכר מצד הצדדים. תחושות אלו מובנות לנוכח עוצמתו הרגשית של ההליך. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מתבקשת הכרעה בנוגע לניתוק קטין מהוריו, צעד בעל השלכות גורליות. כבר נפסק כי הרגישות והמתח המלווים הליך משפטי בענייני קטינים עלולים לעורר אצל בעל דין תחושה כי השופט אינו מבין אותו, אולי אף אינו אוהד אותו או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם בניהול הדיון, אין בית המשפט מבקש אלא למלא את תפקידו לפי שיקול דעתו, הבנתו ומצפונו" - וכך עשתה מרום. "באת-כוחה הנוכחית של המערערת היא השישית במספר עורכי הדין שייצגו את המערערת לאורך ההליכים השונים; המערערת מאיימת בהגשת תביעות אישיות נגד עובדי ציבור; והגישה תלונה כנגד המותב לנציב תלונות השופטים. ערעור הפסלות שהונח לפני מעיד על כך שלשיטת המערערת 'כולם אשמים'. טוב תעשה המערערת אם תבחן את התנהלותה שלה, חלף 'מלחמה' בכל הרשויות ובכל החזיתות", מוסיף עמית. האם חויבה בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל לטובת אוצר המדינה. את האם ייצגה עו"ד ענת נוי-פרי.