שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, אמר (25.06.25) כי ממשלו של טראמפ נערך להכרזות משמעותיות על הצטרפות של מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות להסכמי אברהם. "אני חושב שתהיה לנו הכרזה גדולה", ציין - והוסיף כי מדובר במהלך שיבטא שינוי גיאו-אסטרטגי רחב באזור, בהמשך לישגי ישראל בעימות עם אירן. לדבריו, ההישגים הצבאיים והמודיעיניים של ישראל - ובהם תקיפת מתקני הגרעין, חיסול מדענים ומנהרות תת-קרקעיות - שינו את מאזן ההרתעה והעצימו את מעמדה של ישראל בעיני מדינות האזור. "יש מדינות שמבינות שישראל לא תאפשר לאירן להגיע לפצצה, ושהאחריות על יציבות האזור מוטלת כעת גם עליהן", אמר וויטקוף. "העשרת אורניום - קו אדום" וויטקוף חיזק את עמדתו של הנשיא טראמפ, שלפיה כל הסכם עתידי עם אירן יותנה בהפסקה מוחלטת של העשרת אורניום לצרכים צבאיים. "הקו האדום שלנו ברור - לא נסבול חתירה של אירן לנשק גרעיני", אמר. "אם אירן תעשה זאת, מדינות אחרות - כמו סעודיה, מצרים וטורקיה - ידרשו לעצמן את אותו הדבר. זה יביא להתפרקות מוחלטת של ההגנה המונעת". עוד ציין כי קיימת כעת תחושת פתיחות מצד טהרן - לראשונה מאז 2021 - וכי ניתן יהיה לנצל את הפסקת האש שנכנסה לתוקף (שלישי, 24.06.25) כדי לחדש את המגעים להסכם רחב. "אני מקווה שנשיג הסכם שלום כולל. יש לי תחושה חזקה שאירן מוכנה", אמר. סוריה - מועמדת מפתיעה להסכם נורמליזציה במקביל למגעים עם אירן, ממשל טראמפ ממשיך לקדם הרחבה של הסכמי אברהם למדינות נוספות. בחודש שעבר נרשמה פגישה דרמטית בין הנשיא טראמפ לבין השליט החדש של סוריה, אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני), שבמהלכה קרא טראמפ לדמשק להצטרף להסכמים. לדברי גורמים בבית הלבן, הפגישה התקיימה בברלין והובלה על-ידי צוותו של וויטקוף, בליווי בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. "גם בלבנון, במפרץ ובצפון אפריקה יש תזוזה", הוסיף וויטקוף. "אנחנו לא מדברים על שיחות פורמליות - אלא על הבנה גוברת שמערכת היחסים עם ישראל היא נכס אסטרטגי, לא נטל פוליטי". רקע: הסכמי אברהם והמאמץ האזורי החדש הסכמי אברהם נחתמו בספטמבר 2020 על-ידי ארה"ב, ישראל, איחוד האמירויות ובחריין - והורחבו בהמשך למרוקו ולסודן. לאחר מתקפת חמאס (07.10.23), הוקפאו המגעים עם סעודיה - אך כעת, לאחר חודשים של לחימה ישירה בין ישראל לאירן, עשוי להיפתח דף חדש. לפי מקורות מדיניים בירושלים, הניסיון הנוכחי שונה מהניסיונות בעבר: הוא מתבסס על מה שהם מכנים "כוח הרתעה בפועל" ועל "עמדה אמריקנית נחושה", ולא על התחייבויות הדדיות רופפות. ברקע לכך - קריסת השפעתה האזורית של טהרן, והכרזת טראמפ כי "המדיניות החדשה של ארה"ב במזרח התיכון תתבסס על בריתות עם מדינות ריבוניות - ולא עם ארגוני טרור".