גל אילן, מנהל בכיר אסטרטגיה והסברה במשרד ראש הממשלה, סקר את המסרים המרכזיים של המבצע, שהתמקדו בהסרת איום קיומי ובהדגשה שלא נותרה ברירה. הוא דיווח על תוצרים רבים שיוצרו בהתאם למסרים אלו. יונתן בר אל, מנהל מחלקת תיאום ותכנון במשרד החוץ, חשף כי ההיערכות להסברה החלה כבר בערב שלפני התקיפה, ועם הישמע האזעקה ב-03:00 לפנות בוקר, הוקפץ צוות שהקים אופרציה מתואמת בין החמ"ל המבצעי לגופי ההסברה. משרד החוץ שם דגש על הפעלת החברה האזרחית ומשפיענים כ"מכפיל כוח", וקיים תדרוכים לקהלים ספציפיים. בר אל דיווח על למעלה ממיליארד חשיפות בערוצים הרשמיים של משרד החוץ ב-12 ימים, בשש פלטפורמות ובשש שפות, כולל פרסית. מתוכן, 380 מיליון חשיפות אורגניות היו בפרסית. חמ"ל התקשורת של המשרד פעל 24/7, וניטור כלי התקשורת העולמיים הראה סנטימנט חיובי באירופה. הנציגויות הישראליות ביצעו למעלה מאלף ראיונות, מחציתם על-ידי נציגים רשמיים ומחציתם על-ידי החברה האזרחית. אל"ם אביחי אדרעי, רת"ח ערבית בדובר צה"ל, ציין כי צוות מצומצם בדוברות צה"ל היה שותף סוד ונערך מבעוד מועד, מה שאפשר שליטה מהירה במסרים. תעדוף קהלי היעד היה ישראל, ארה"ב והאויב. הדוברות הייתה ריכוזית יותר, עם נבחרת דוברים מצומצמת כדי לשמור על מסר ממוקד. אל"ם אדרעי הדגיש את ההצלחה בפלטפורמה הפרסית, עם 900 אלף עוקבים, כש-85% מהם מתוך אירן עצמה. הוא ציין כי אירן לא הייתה ערוכה הסברתית, ללא דוברי פרסית בשפות זרות, מה שאפשר לישראל "לתפוס את הקשב העולמי". בסך-הכל, נרשמו מעל 361 מיליון חשיפות בדיגיטל הבינלאומי, 858 מיליון בדיגיטל בערבית, ו-353 מיליון בפלטפורמות בפרסית, ועליה של שני מיליון עוקבים ב-12 הימים. ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), סיפר כי 324 עיתונאים הגיעו לישראל דרך מעברים יבשתיים, והובאו לזירות הנפילות. הוא ציין אתגרים בתיאום לוגיסטי וביורוקרטי, אך שיבח את האירוע ההסברתי בסורוקה. חן התייחס גם להפרות צנזורה מצד כלי תקשורת זרים כמו אל ג'זירה, והדגיש את הצורך ב"מסביר אזרחי שיהיה הפנים של המלחמה, בעיקר פנימה".

חלקו הראשון של הדיון עסק בהסברה באופן כללי מאז 7 באוקטובר. הוועדה פנתה למכון הסקרים האריס-הרווארד, הנחשב לבעל מוניטין גבוה בארה"ב, בבקשה לנתונים שישקפו את מצב ההסברה הישראלית. מנתוני המכון עולה כי התמיכה בישראל ירדה מאז 7 באוקטובר ירידה קלה מ-80% ל-75%. עם זאת, פערים משמעותיים נרשמו בקרב קבוצות גיל: בקרב צעירים, חלוקת התמיכה בין ישראל לחמאס עומדת על 50%-50%, בעוד שבקרב בני 65 ומעלה התמיכה בישראל מתקרבת ל-90%. החוקרים מציינים כי קיים אצל צעירים חוסר מידע או מידע מוטעה. שיעור האמריקנים הרואים את ישראל באור חיובי ירד מ-53% ל-41%, ונרשמה עלייה בשיעור הלא תומכים (מ-21% ל-30%) ובחסרי הדעה (מ-25% ל-29%). רוב האמריקנים מתנגדים לחמאס ותומכים בהחזרת חטופים כתנאי להפסקת אש, אך מספר המצדדים בחמאס עלה לאורך המלחמה - מ-16% בנובמבר 2023 ל-25% ביוני 2025. קיימת גם ביקורת על מספר ההרוגים האזרחיים בפעולות ישראל. רוב הציבור האמריקני אינו מכיר את הפוליטיקאים הישראלים פרט לנתניהו, שזוכה ל-25% תמיכה בלבד - נמוך מהתמיכה הכללית בישראל (41%). התמיכה בנתניהו צנחה מ-34% (אוקטובר 2023) ל-20% (ספטמבר 2024). קיים קשר חזק בין תמיכה בנתניהו לתמיכה בישראל, ובין תמיכה בטראמפ לתמיכה בנתניהו. גל אילן ממשרד ראש הממשלה הודה כי "השחיקה בקרב הצעירים בארה"ב היא מוכרת ומאתגרת ויש לתת עליה את הדעת", והסביר כי "הבידול העיקרי הוא בפלטפורמות החשיפה, איפה שהם צורכים את המידע, זה פער שאנחנו מנסים להתגבר עליו". יונתן בר אל ממשרד החוץ הוסיף כי "עניין הנפגעים בעזה תופס מקום משמעותי, המספר שמתקבע בתקשורת העולמית הוא המספר שמציג חמאס, בין אם הוא נכון או לא".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז, סיכם כי "התמיכה בישראל במהלך המלחמה קיימת". הוא הדגיש כי "אתגר הצעירים יושב על דיסאינפורמציה, חוסר בידע ומקורות מידע שאנחנו לא מספיק משווים אליהם, בעיקר ברשתות החברתיות וזה האתגר העיקרי. ואקום לא מתמלא בנרטיב - ידע צריך להיענות בידע". טור פז קרא ליישום החלטת ממשלה בנושא ההסברה, שהוצגה כבר בפברואר, ולצורך ב"מסבירן לאומי" - דמות אזרחית שתדברר את ישראל באופן רשמי.