ישראל היום חושף כי בשיחה טלפונית שנערכה בלילה שבין שני לשלישי (25-24 ביוני), השתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מזכיר המדינה מרקו רוביו, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר. הארבעה הביעו שביעות רצון נלהבת מתוצאות התקיפות האמריקניות באירן - ובאותה נשימה החלו לקדם מהלך מדיני רחב היקף שבמרכזו: סיום מהיר של המלחמה ברצועת עזה, הקמת שלטון ערבי חלופי בעזה, הכרה מותנית במדינה פלשתינית - והרחבת הסכמי אברהם. גורם שמעודכן בפרטי השיחה מסר לכתב אריאל כהנא כי האווירה הייתה "כמעט אופורית", לא רק בשל הצלחת מבצע ההפצצות, אלא גם מתוך תחושת פריצת דרך אפשרית בזירה המדינית. לפי דבריו, טראמפ ונתניהו חותרים להניע מיד את השלב הבא - הפסקת אש, שחרור חטופים, ורפורמות אזוריות.

מתווה עקרוני: שלב אחר שלב

העקרונות שגובשו בשיחה מתווים, הלכה למעשה, תוכנית שלום חדשה: סיום הלחימה בעזה בתוך שבועיים - בתנאים ברורים: פירוק שלטון חמאס, גירוש שרידיו למדינה ערבית שלישית, שחרור כל החטופים, והעברתה של הרצועה לניהול ארבע מדינות ערביות מתונות, ביניהן מצרים ואיחוד האמירויות.

• הגירה מרצון של פלשתינים מעזה - מספר מדינות צפויות לקלוט תושבים שיבחרו בכך.

• הרחבת הסכמי אברהם - הסכמים חדשים ייחתמו עם מדינות מוסלמיות נוספות, בהן סעודיה ואף סוריה, שתכרנה במדינת ישראל.

• פתרון עתידי בסימן "שתי מדינות" - תוך הצבת תנאים מוקדמים לרפורמות בממשל הפלשתיני והתחייבות לפירוק מנגנוני הטרור.

• החלת ריבונות ישראלית חלקית ביהודה ושומרון - בגיבוי אמריקני.

לחץ לסיים את הלחימה - וסדק בתיאום

לדברי שני גורמים מדיניים, טראמפ לוחץ כבר זמן מה על נתניהו להביא לסיום המערכה ברצועת עזה, ואף הציב זאת כתנאי למימוש החזון המדיני. הלחץ, כך נטען, התחדש ביתר שאת מיד לאחר מבצע "עם כלביא". עם זאת, גורם נוסף טען כי אינו מכיר בלחץ ישיר מצד הבית הלבן. לפי הדיווח, טראמפ זעם על כך שישראל המשיכה בתקיפות ברצועה גם לאחר הכרזתו על הפסקת אש מול אירן. במהלך שיחה ישירה עם נתניהו דרש טראמפ: "תעצור את המטוסים", והביע תרעומת על כך שמבצע ישראלי "שולי" עלול לשבש "מהלך אסטרטגי רחב".

החזון - והמניע האישי

מקורבים לנשיא ארצות הברית טוענים כי תמיכתו הפומבית בנתניהו, גם בהקשר למשפטו, נובעת מהרצון "לשחרר אותו לעיסוק מלא ביעדים המדיניים". לפי ההערכות, ההקפאה הצפויה של עדותו של ראש הממשלה במשפט הפלילי נועדה לאפשר לו להקדיש את מירב זמנו לקידום התוכנית. בשולי הדברים, אך לא בשולי השיח, עולה התחושה שמדובר לא רק במהלך גיאופוליטי, אלא גם בברית אישית מתהדקת בין טראמפ לנתניהו - המוצאים בשותפות זו גם אינטרס מדיני וגם מענה לאתגרים הפנימיים שמאיימים עליהם בשתי המדינות.