כספי פנסיה של מי שמצוי בהליכי חדלות פרעון והלך לעולמו לפני שבית המשפט הורה מה ייעשה בה, יוענקו לזכאים על-פי תנאי הפוליסה ולא יועברו לקופת הנשייה. כך קובע לראשונה שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, לאחר פסיקות סותרות של בתי המשפט המחוזיים. "כספי פנסיה שנצברו בקופת גמל, קרן פנסיה או קופת ביטוח אינם נכסים המועברים ישירות לנאמן עם ההכרזה על החייב כחדל פירעון, אלא ניתן להעבירם לידי הנאמן רק לאחר קבלת אישורו של בית המשפט; אך אישור כאמור לא יינתן מקום בו מדובר בכספים שנצברו למטרת קצבה וטרם הגיע המועד לתשלומם", מזכיר גרוסקופף (26.6.25). החוק מבחין "בין שני סוגים של כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, קרן פנסיה או קופת ביטוח: הסוג האחד, כספי פנסיה המיועדים למטרת קצבה וטרם הגיע המועד לתשלומם, אשר זכו להגנה מוחלטת ועל כן לא ניתן להעבירם לידי הנאמן. הסוג השני, כספי פנסיה שאינם מיועדים למטרת קצבה או כספים המיועדים לקצבה שהגיע המועד לתשלומם, אשר העברתם לידי הנאמן אפשרית, כפוף לאישור בית המשפט. "על-פי רוב, כספי התגמולים הם כספים הזוכים להגנה מלאה ונכנסים תחת סוג הכספים הראשון, בעוד כספי הפיצויים זוכים להגנה שאינה מוחלטת, ונמנים עם סוג הכספים השני, למעט במקרים בהם מערכת הכללים החלה עליהם במסגרת מכשיר החיסכון בו הם צבורים מחייבת את המסקנה כי יש לראותם, על-פי מאפייניהם, ככספים בעלי הגנה מוחלטת". החייב יכול להסכים למימוש של כספים מהסוג הראשון אם אפשרי פדיון מוקדם.

הנהנים גוברים על היורשים והנושים

יש להביא בחשבון גם את דיני הירושה, ממשיך גרוסקופף: "כספים המשולמים בעקבות מותו של אדם מכוח חוזה ביטוח, חברותו בקופת קצבה או בקופת גמל, או מכוח עילה דומה - אינם נכללים בנכסי העיזבון, אלא אם נקבע באופן פוזיטיבי, בתנאי ההסדר הרלוונטי, כי ייכללו בעיזבון. משמעות הדבר לענייננו היא, שבהעדר קביעה אחרת במסגרת תנאי ההסדר הפנסיוני, כספי פנסיה אינם נמנים עם הנכסים המחולקים ליורשיו של אדם, בין אם מכוח צוואה ובין אם מכוח הדין, ולא יחולו עליהם הכללים הקבועים בחוק הירושה, ובפרט אלו הנוגעים להעברת נכסים לאחר פטירה". התוצאה היא ש"זכותם של הנהנים מאותם כספים (הם הנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני - תקנון הקרן או קופת הגמל או חוזה הביטוח) גוברת, אפוא, הן על יורשי המנוח (בין אם מכוח צוואה ובין אם מכוח הדין), והן על נושיו הכלליים של המנוח אשר המקור לפירעון החוב כלפיהם אינו אלא נכסי העיזבון". השאלה היא איך ליישב בין החוק המאפשר מימוש כספי פנסיה של חייב, לבין החוק המחריג אותם מן העיזבון.

שיקולי מדיניות ויעילות

כאמור, גרוסקופף קובע שכספי הפנסיה יועברו לזכאים, וזאת משלוש סיבות: "ראשית, מבחינה תכליתית, העברת כספי הפנסיה בהליך חדלות פירעון לידי הנאמן, מבלי שניתן בעניין זה צו שיפוטי, אינה מתיישבת עם ההגנות שביקש המחוקק להקנות לכספי הפנסיה. שנית, מבחינה מהותית, משלא מומשו כספי הפנסיה בחייו של החייב, עם מותו פקעה מבחינה חוזית זכותו לקבלת אותם כספים, והומרה בזכות הנהנים. מכאן שאף אם כספי הפנסיה הוקנו לנאמן או לניהולו עם מתן צו 1חדלות הפירעון, משלא מומשו במהלך חיי החייב - אין לנאמן יותר משמקנים תנאי ההסדר הפנסיוני לחייב. "שלישית, מבחינת שיקולי מדיניות, חוק חדלות פירעון מורה כי בין אם הליך חדלות הפירעון נפתח עובר למותו של החייב ובין אם נפתח לאחריו, ההליך מנוהל נגד נכסי העיזבון בלבד, ממנו כאמור מוחרגים כספי הפנסיה שטרם מומשו". עוד הוא אומר כי גם שיקולי יעילות תומכים במסקנה זו. גרוסקופף קיבל את ערעורה של חברת מנורה-מבטחים על פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולפיה כספי הפנסיה של משה ינקוביץ המנוח שייכים לקופת הנושים, וקבע שהם יועברו לזכאים על-פי תנאי קרן הפנסיה. השופטים אלכס שטיין ורות רונן הסכימו עם גרוסקופף. את מנורה ייצגו עוה"ד מעיין אלישע ומתן דביר; את העיזבון ייצגו עוה"ד רונית לוי וצבי שוורץ; את הנאמן ייצגו עוה"ד אופיר פדר, גלית שוקרון ומאיר גרוס; ואת הממונה על חדלות פרעון - עוה"ד אסף ברקוביץ וסיגל חביב.